חצויים בהוגוורטס

טלפתיה והתעוררות

נ"מ פרסי:

ראיתי שחור. רק שחור. ראיתי שחור. רק שחור.

עדיין כאב לי. כאב לי מאוד. עדיין כאב לי. כאב לי מאוד.

אבל אז ראיתי אותה. ראיתי את אנבת'. אבל אז ראיתי אותה. ראיתי את אנבת'.

"קום כבר." היא אמרה לי. "קום כבר." היא אמרה לי.

אז פקחתי עיניים. אז פקחתי עיניים.

ניסיתי להתמקד. ניסיתי להתמקד.

כאב לי הראש. כאב לי הראש.

ראיתי הכל פעמיים. ראיתי הכל פעמיים.

עצמתי עיניים והתרכזתי. עצמתי עיניים והתרכזתי.

כשפתחתי אותן, הכל חזר להיות אותו הדבר. שכבתי על הרצפה, עם הידיים אזוקות לקיר. ידעתי שהיא שם. פשוט ידעתי את זה. שמעתי את הנשימות שלה, אבל לא יכולתי לראות אותה. ניסיתי לדבר, אבל לא הצלחתי. כנראה איזה קסם.

קומי כבר! ניסיתי להגיד לה, אבל לא יכולתי. אנבת', תקומי כבר!

_

נ"מ אנבת':

"קומי כבר! אנבת', תקומי כבר!" שמעתי את פרסי צועק לי. התעוררתי. שכבתי במיטה שלי. לבד. פרסי נשאר בבית החולים עם מייקל, וצ'ארלי וזואי כבר הלכו לבית הספר.

"מה אתה רוצה ממני?" אמרתי. "אתה בכלל לא פה. אתה בבית החולים. מה אתה רוצה ממני? תגיד לי, כי אני לא יכולה להמשיך ככה."

_

פרסי:

ואז שמעתי אותה. את הקול שלה.

"מה אתה רוצה ממני?" היא אמרה לי. "אתה בכלל לא פה. אתה בבית החולים. מה אתה רוצה ממני? תגיד לי, כי אני לא יכולה להמשיך ככה."

על איזה בית חולים את מדברת, אנבת'? אני אצל וולדמורט, ואת כאן איתי. שוכבת כמה מטרים ממני. איפה את? את לא אנבת' שלי.

_

אנבת':

"על איזה בית חולים את מדברת, אנבת'? אני אצל וולדמורט, ואת כאן איתי. שוכבת כמה מטרים ממני. איפה את? את לא אנבת' שלי." פרסי אמר לי.

"מה זאת אומרת, את לא אנבת' שלי? ומי זה וולדמורט?" שאלתי את הקול.

_

פרסי:

"מה זאת אומרת, את לא אנבת' שלי? ומי זה וולדמורט?" אנבת' אמרה לי.

זאת אומרת שאת נשמעת הרבה יותר מבוגרת. מה זאת אומרת? וולדמורט זה מי שבגללו את ישנה.

_

אנבת':

"זאת אומרת שאת נשמעת הרבה יותר מבוגרת. מה זאת אומרת? וולדמורט זה מי שבגללו את ישנה." פרסי אמר לי.