נ"מ פייפר:
"איפה היא?" פרסי נכנס למרפאה בצעקה. ישבנו ליד המיטה הרחוקה ביותר מהדלת. המיטה היחידה שעליה מישהו שכב.
"פרס," אמרתי לו בקול חלש. הוא התקרב אלינו ולאט לאט ראה את הצינורות שמשאירים את אנבת' בחיים.
"היא לא מתה. היא לא מתה. היא לא יכולה למות. היא לא יכולה להשאיר אותי לבד." הוא חזר על זה שוב ושוב, עד שנישק אותה בראשה והתיישב לידה על המיטה, מגן עליה מהכל. כמו תמיד.
_
נ"מ אנבת':
התעוררתי במיטה שלי. פרסי לידי עדיין ישן. נישקתי אותו, קמתי מהמיטה וחייכתי לעצמי. היום לפני 17 שנים התחתנו.
"אמא, אמרנו לכם להישאר לישון." התאומים אומרים לי כשאני יורדת במדרגות.
"איפה אחותכם הקטנה?" אני שואלת אותם ונותנת לכל אחד מהם נשיקה על הראש.
"היא מתארגנת." צ'ארלס אמר לי. הבן הבכור שלי ושל פרסי.
"בוקר טוב." זואי, הבת הצעירה, ירדה במדרגות.
"היי זוזו." אמרתי לה והיא חיבקה אותי.
"היי אמא. למה את ערה? קבענו שאנחנו נעיר את שניכם. טוב, אנחנו נעיר אותך ואת תעירי את אבא."
"זה עבד. בגלל הרעש של האחים שלך התעוררתי."
"נו, באמת, צ'ארלי, קבענו שתבשל יותר בשקט. וגם שלא תשרוף כלום."
"דבר ראשון, את תקראי לי צ'ארלי. לאף אחד אסור לקרוא לי צ'ארלי. דבר שני, אני מסתדר." צ'ארלס אמר לה. הוא הרים קצת מים בעזרת הכוחות שהוא קיבל מאביו, וכיבה את הפנקייק השרוף.
"אתם תלכו להעיר את אבא," אמרתי להם. "ואני אכין את ארוחת הבוקר."
"בוקר טוב." פרסי ירד במדרגות ונישק אותי. הוא עבר להסתכל על שלושת הילדים שלנו. "מה כבר קרה כאן?" הוא שאל את צ'ארלס.
"הפנקייק של צ'ארלס נשרף. כנראה הוא קיבל את כישורי הבישול הגרועים שלך, אבא." זואי אמרה לו.
"זה לא חדש, זוזו." פרסי אמר ונישק אותה על הראש.
"יום נישואים שמח, אבא ואמא." שלושת הילדים אמרו לנו ביחד.
"יום נישואים שמח, מוח אצה." אמרתי לו בחיוך.
"יום נישואים שמח, חכמולוגית." פרסי נישק אותי על הראש.
"טוב, אז את מכינה פנקייקים?" זואי שאלה אותי והנהנתי. "אפשר לעזור?"
"ברור, זואי." אמרתי לה והתחלנו להכין את ארוחת הבוקר.
"אני עולה להכין שיעורים ולדבר עם ביאנקה." צ'ארלס אמר ועלה לחדרו.
"לך לדבר איתו, פרס." אמרתי לפרסי. שנינו הסתכלנו על מייקל. הבן השני שלנו. האח התאום של צ'ארלס.
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Fantasyאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו
