נ"מ הרמיוני:
"היי." התיישבתי ליד הארי והתחלתי לאכול את ארוחת הצהריים.
"היי, הרמיוני." הוא אמר. הוא לקח שלוק מהמים שלו וזרק את הבקבוק אל הרצפה.
"למה אתה עצבני?"
"אני לא עצבני. אני סתם עייף."
"פוטר," אמרתי לו. "אני יודעת שאתה משקר. אל תשקר לי."
"נמאס לי להיות תקוע בחדר הזה. זה הכל." הוא ענה לי.
"ימצאו אותנו, הארי. אני בטוחה בזה. זה לא הזמן לאבד תקווה."
_
נ"מ ג'ייסון:
התאריך היה ה- 10 במרץ, ועדיין חיפשנו את החברים שלנו. בכל יום אחרי הלימודים היינו נפגשים עם מקגונגל וסנייפ בצריף המצווח.
"יש משהו חדש?" פייפר שאלה אותם כששנינו נכנסנו.
"לא." פרופסור מקגונגל אמרה. "אבל זה לא הזמן להתייאש. אנחנו חייבים להמשיך לחשוב על זה."
"מינרווה, אני חושב שאנחנו צריכים לצאת להפסקה. אולי אם נפסיק לחשוב על זה, זה יעלה." סנייפ הציע ופרופסור מקגונגל הנהנה.
"אל תבואו מחר. תיקחו גם אתם יום חופש."
"תודה." פייפר אמרה ושנינו חזרנו להוגוורטס. עלינו לחדר המועדון והתיישבנו ועשינו את שיעורי הבית.
"מה קורה?" וויל וניקו ירדו מחדרי השינה והתיישבו לידנו.
"לא ברור." עניתי לו. "מקגונגל וסנייפ אמרו לנו לא לבוא מחר. אנחנו צריכים קצת זמן לנוח, לפי מה שהם אמרו. אבל אנחנו חושבים שאנחנו צריכים למצוא אותם ולהוציא אותם עכשיו. אין לנו זמן לנוח."
_
נ"מ ליאו:
"היי, מאיה." התקרבתי אליה והתיישבתי לידה.
"ליאו." היא אמרה בקול עייף. היא הניחה את הראש שלה על הכתף שלי.
"את יכולה להירדם, מאיה. אין לי בעיה להישאר ככה." אמרתי לה והיא הנהנה. אני ידעתי כמה עייפה היא. היא כמעט לא ישנה בלילות, ומתי שכן ישנה, היו לה המון סיוטים. החזקתי את כף היד שלה. "אני ממש פה. אני שומר עלייך."
"אני אוהבת אותך." היא אמרה ואחרי כמה שניות היא נרדמה.
"אקוומן, בוא רגע." קראתי לפרסי אחרי כמה דקות. הוא התיישב מולי.
"מה קורה, ואלדז?"
"הכל בסדר. מה איתך?"
"אני בסדר. אני פשוט דואג לה." פרסי אמר לי והסתכל על אנבת' שישבה ליד הרמיוני.
"אני מאוהב במאיה. אני אוהב אותה כל כך. יותר ממה שאהבתי את קליפסו. זה מרגיש מוזר." סיפרתי לו.
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Fantasyאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו
