נ"מ הארי:
בבוקר התעוררתי ואכלתי ארוחת בוקר. מכוניות ושומרים מהמסדר היו אמורים לבוא בקרוב. סיריוס בינתיים הפך לרך כף. כשהגיעה השעה ללכת, שמנו את הדברים שלנו והתחלנו לנסוע. כשהגענו לקינג קרוס עברנו לרציף 9 ושלושה רבעים, עלינו על הרכבת וחיפשנו תא פנוי. ירדנו מהרכבת כדי להגיד שלום וחזרנו לתא. הרמיוני ורון הלכו לתא המדריכים, אז אני, ג'יני, ופרסי והחברים שלו היינו לבד. הנסיעה עברה בשקט עד שמאלפוי ושני השפוטים שלו החליטו לבוא לבקר.
"מה קורה, פוטר?" הוא נכנס לתא. "איך היה החופש?"
"מה אתה רוצה, מאלפוי?" שאלתי אותו בחוסר סבלנות. באותה השנייה רון והרמיוני הגיעו והתיישבו לידי.
"מי אלה?" מאלפוי הצביע על החברים של פרסי.
"מי זה?" קלאריס שאלה.
"זה האוקטביאנוס שלנו." עניתי לה.
"אוי ואבוי." הייזל אמרה.
"הם די דומים." פרסי אמר. אנבת' נרדמה עליו כבר בתחילת הנסיעה.
"היא התעוררה הרבה בלילה?" פייפר שאלה.
"לא. פשוט דיברנו עד מאוחר בלילה, אז היא לא הספיקה לישון. ואתה, מללפוי, אתה עדיין פה?"
"זה מאלפוי." מאלפוי תיקן אותו ואני ורון צחקנו. "רק שתדע, פוטר, צפויה לך שנה מאוד גרועה. ואתה עדיין מסתובב עם הבוצדמית הזאת? לא נמאס לך ממנה?"
"מה הוא אמר?" פייפר שאלה.
"בוצדמית." רון אמר ודמעה ירדה מעיניה של הרמיוני. "זאת קללה שטהורי דם כמוהו המציאו. זה אומר דם מלוכלך. בגלל שההורים של הרמיוני מוגלגים."
"אנבת', קומי." קלאריס העירה את אנבת'.
"פרסי, קרה משהו?" אנבת' התעוררה ונישקה את פרסי.
"אנבת', אוקטביאנוס 2 קילל את הרמיוני."
"בואי נכסח אותם." אנבת' אמרה. היא נעמדה והעיפה את קראב ואת גויל, בזמן שקלאריס הרביצה למאלפוי. "זה היה כיף." היא אמרה אחרי שהן העיפו את שלושת הבנים רחוק מאיתנו.
"לגמרי." קלאריס הסכימה.
"והרמיוני, אמרנו לך כבר פעם," אמרתי להרמיוני. "אל תקשיבי למאלפוי. לא קיים קסם שאת לא מסוגלת לעשות."
"אני מכירה אחד כזה." הרמיוני אמרה. "פטרונוס."
"אם את רוצה, אני אלמד אותך איך עושים אותו."
"כן." רון אמר לה. "ככה תלמדי מהכי טוב."
"אני לא הכי טוב." אמרתי להם.
"אתה הרחקת מאה סוהרסנים בשנה השלישית שלנו." רון הזכיר לי.
"לא. אני שכבתי מעולף על שפת האגם."
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Fantasiאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו
