חצויים בהוגוורטס

מאיה

נ"מ פרסי:

"איפה הוא?"

"אז השני לא באמת הנכד שלו? רק הוא?"

"הוא באמת הנכד של הזה-שאין-לנקוב-בשמו?"

"שמעתי שהוא שיקר למשרד הקסמים בפנים."

הם חשבו שלא שמעתי את הדברים שהם אמרו עליי ועל ג'ייסון. אבל כמו שאתם מנחשים, כן שמעתי. בחדר המועדון, בשיעורים, באולם הגדול, במסדרונות בית הספר. בכל מקום. ידעתי שהצבא של דמבלדור מגן עליי, אבל זה לא היה מספיק. הם היו שלושים תלמידים, מול בית ספר שלם. לא שכחתי את מה שמאלפוי עשה, אבל הוא עדיין הציק לי.

וג'ייסון? היה לי קשה מאוד בלעדיו. זה לא היה הוגן שהוא הלך לאזקבאן במקומי. פרופסור דמבלדור דיבר עם פאדג'. הוא סיפר לו על ג'ייסון, אבל זה לא עזר. ואני התגעגעתי בטירוף לחבר הכי טוב שלי.

"אתה בסדר?" קול מוכר אמר לי. יצאתי מהאגם הגדול, והארי ישב על החוף. התקרבתי אליו.

"אני בסדר, הארי." שיקרתי לו.

"היי." אנבת' ופייפר התקרבו אלינו. אני נישקתי את אנבת', וחיבקתי את פייפר.

"דמבלדור קורא לנו." פייפר אמרה לי. "והוא אמר שגם אתה יכול לבוא, הארי."

"אז בואו נלך." אמרתי להם ונכנסנו להוגוורטס. כל שאר החצויים כבר היו במשרד של דמבלדור. ליד דמבלדור עמדו גם סיריוס, לופין, מקגונגל וסנייפ.

"מה אתם עושים פה?" הארי חיבק את סיריוס ולופין בזמן שהרמיוני, רון וג'יני נכנסו למשרד.

"אנחנו צריכים לדבר איתך, פוטר." פרופסור מקגונגל ענתה לו. "בנושא מאוד דחוף."

"קרה משהו?" אנבת' שאלה אותם.

"רמוס בדיוק סיפר לנו משהו שרק הוא והוריך ידעו, הארי." פרופסור דמבלדור אמר.

"כולנו חשבנו שלילי הייתה בהריון כשוולדמורט הרג אותה." סיריוס אמר. "אבל נולדה להם בת חודש לפני שהם נרצחו."

"מה?!" הארי צעק, וג'יני לפתה את היד שלו. רון שם את היד שלו מאחורי העורף שלו והרמיוני הסתכלה עליו בדאגה.

"יש לך אחות, הארי." רמוס אמר לו. "ואני הסנדק שלה. נולדה לך אחות, והיא קוסמת."

"היא בחיים?"

"ג'יימס ולילי נתנו לי לשמור עליה בערב שבו הם מתו. הם אמרו לי לשמור עליה כי הם חושבים שהסוף קרב. היא הייתה בביתי בזמן שוולדמורט הגיע. פרופסור דמבלדור אמר לך שרק אני, לילי וג'יימס ידענו על כך. וולדמורט מעולם לא ידע שנולדה למשפחת פוטר עוד ילדה. לא יכולתי לטפל בה בגלל היותי איש זאב, אז נתתי אותה למשפחה מאמצת, אבל מעולם לא עזבתי אותה. היא לא ראתה אותי, אבל אני שמרתי עליה."