חצויים בהוגוורטס

הסברים

נ"מ הארי:

"מה קורה, הארי?" שמעתי קול מאוד מוכר.

"פרסי." התעוררתי וחיבקתי אותו. "אל תעשה את זה יותר. אני רציני."

"בסדר, הארי." הוא אמר בחיוך, אבל העיניים שלו היו עצובות.

"בוא נלך לבנות." פרנק אמר לפרסי, ושניהם יצאו מהחדר.

"מה קרה לו?" שאלתי את ליאו וג'ייסון שנשארו בחדר.

"טייסון מת." ג'ייסון אמר בעצב.

"הלכנו להציל אותם, והוא מת בזמן שאת ג'ייסון חטפו." ליאו אמר.

"וולדמורט בכלל לא ידע שהוא האח שלו. הוא חשב שהוא סתם חבר שלו."

"עוד מישהו שהיה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון." אמרתי בעצב.

"איפה כל הוויזלים?" ליאו שאל אותי.

"הארי!" הרמיוני נכנסה בריצה לחדר וחיבקה אותי חזק. "כל כך טוב לראות אותך."

"הרמיוני, מה את עושה פה? את לא אמורה להיות בשוויץ?" שאלתי אותה בחיוך. כל כך שמחתי שהיא חזרה לכיכר גרימולד 12.

"אחרי שפייפר סיפרה לי מה קרה עם פרסי ואנבת' החלטתי לחזור."

"רון ישמח מזה."

"אם מדברים על הוויזלים, איפה הם בכלל?"

"קבעו עם פרסי וויזלי במסעדה כדי לדבר. רק אני, סיריוס ורמוס פה."

"הארי, הכל בסדר?" סיריוס נכנס לחדר, וראה את ג'ייסון, ליאו והרמיוני. "ג'ייסון וליאו, לא חזרתם הביתה לחופש? והרמיוני, את לא בטיול בשוויץ?"

"נרד ונספר לכם הכל." ג'ייסון אמר, וכולנו ירדנו לשולחן האוכל. פרסי ואנבת' ישבו שם, כאילו כלום לא קרה להם.

"אנבת', גם את פה?" חיבקתי אותה. "איך התעוררת?"

"שמעתי את מוח אצה, והתעוררתי בתוך הבית של משפחה מאוד מוכרת. מאלפוי." אנבת' אמרה בעצב.

"כמובן." סיריוס אמר, בזמן שרמוס התיישב לידו. "הייתי צריך לדעת שוולדמורט יבחר בביתה של בת דודתי היקרה בתור המחבוא שלו."

"ראינו שם את זנב תולעת." פרסי אמר, ואף אחד לא דיבר. הסתכלתי על רמוס וסיריוס. לופין הסתכל על סיריוס בדאגה. "הם רוצים שאני אהרוג את דמבלדור, ואז, כמו שוולדמורט אמר, הם רוצים שאני אתקע את החרב שלי בך, הארי."

"לא." לופין אמר, בעוד סיריוס שם על הכתף שלי את היד שלו.

"אני לא עומד לעשות את זה. אני לא עומד להרוג אותך, הארי. אני רוצה לספר לך, אני באמת רוצה. אבל אני צריך לבדוק משהו רגע. בבקשה תאמין לי שאני באמת עומד לסיים עם זה. אני פשוט צריך ללכת עכשיו כדי לבדוק את זה. כולם עומדים להתאסף שם." פרסי אמר והסתכל על החברים שלו, אבל בעיקר על אנבת', ניקו ותאליה. "אם אני רוצה לעשות את זה, זה עכשיו. אתם איתי?"