פרק 37- הטבעת

162 10 0
                                    


נ"מ ניקו:

"אני חושב שהגיע הזמן לספר להם שאנחנו לא מוצאים אותם." סיריוס אמר לי. הוא, רמוס, תאליה, וויל ואני היינו באולם הגדול. במקום שבו שלושת המסיידים היו אמורים להיות. גם לא מצאנו את ליאו, רון, הרמיוני, ג'יני, אנבת' ומאיה.

"אנחנו נלך לדבר איתם." וויל אמר והוא, תאליה ואני יצאנו והלכנו לצריף המצווח.

"וויל, ניקו, מה אתם עושים פה?" הארי שאל כשנכנסנו. פרסי ופיטר יצאו מהאוהל והתקרבו אלינו.

"אנחנו צריכים לדבר." אמרתי להם.

"מישהו נפצע?"

"אנחנו לא בדיוק יודעים."

"מה זאת אומרת?" פרסי שאל, ואנחנו סיפרנו להם.

"הוא חטף אותם." הארי אמר. "לפני כמה זמן זה קרה?"

"לפני שעה שמנו לב שהם לא איפה שהם אמורים להיות." עניתי להם.

"אנחנו צריכים ללכת למצוא אותם." פיטר אמר והשניים האחרים הנהנו בהסכמה.

"אנחנו נבוא איתכם." תאליה אמרה להם.

"תשכחו מזה." פרסי אמר לי. "אנחנו הולכים לבד."

"אתם רציניים?" שאלתי אותם.

"הכי רציניים שהיינו מאז שהכרנו." הארי אמר.

"לפחות תתנו לנו ללוות אתכם." וויל אמר להם.

"בסדר. בואו נלך." פרסי אמר וכולנו יצאנו והלכנו לאחד ההרים.

"הגיע הזמן שתלכו." הארי אמר לשלושתנו.

"אני לא מאמינה שזה באמת קורה." תאליה אמרה לפרסי. "אני לא מאמינה שככה זה נגמר. אתה האחרון שחשבתי שיוותר, פרס."

"על מה את מדברת, גרייס?" פרסי שאל אותה.

"אני לא מאמינה שאתה פשוט נכנע."

"ג'ייסון מת, תאליה. הוא מת לפני חודש. אם הייתי יודע מה יקרה, הייתי מוותר כבר לפני. אבל עכשיו הוא מחזיק בארוסתי ובחברים שלי. אני לא יכול לתת להם למות כמו שהוא מת."

"אז תיתן לנו לבוא איתך." תאליה אמרה לו.

"לא. אני לא אתן שיקרה לך מה שקרה לו. תשכחי מזה."

"פרסי, אני מספיק גדולה בשביל לדאוג לעצמי."

"בואי נלך, תאליה." אמרתי לה. "אנחנו צריכים לחזור לאולם הגדול."

"תבטיח לי שבפעם הבאה לא תעשה משהו מטומטם." היא ביקשה.

"לא תהיה פעם באה, תאליה." פרסי אמר והיא הסתובבה והתחילה ללכת, ואנחנו אחריה.

_

נ"מ פרסי:

התחלנו לעלות על ההר וראינו את תאליה, וויל וניקו מתרחקים, עד שבסוף כבר לא ראינו אותם. אוכלי המוות ראו אותנו. הם כיוונו עלינו את השרביטים שלהם, אבל נתנו לנו לעבור בלי לדבר איתנו. היו שם מאות אוכלי מוות. לבסוף הגענו לפסגה. וולדמורט עמד שם עם בלטריקס לסטריינג', מאלפוי 1 וזנב תולעת. ושם הם היו. תשעה נערים. הם ישבו מסביב למדורה, ושמרו עליהם עשרים אוכלי מוות.

חצויים בהוגוורטסWhere stories live. Discover now