נ"מ ג'יני:
"את בסדר?" אנבת' התיישבה לידי. עברו יומיים מאז שטייסון ופרסי חזרו, ועדיין לא ראינו את הארי.
"למה את לא הולכת לנשק אותו? איך את יכולה לעצור את עצמך?" שאלתי אותה.
"אני לא רוצה לפגוע בך, ג'יני. את חברה טובה שלי, ואני לא רוצה שתכעסי עליי."
"תלכי אליו כבר, אנבת'. אני בסדר."
"תודה." היא חיבקה אותי, ואז התקרבה לפרסי, שישב ליד רון, פרד, ג'ורג' וג'יני.
"אני אלך רגע לדבר עם ג'יני." פרסי קם במהירות והתחיל ללכת, אבל אנבת' עצרה אותו.
"הטבעת עדיין אצלך?" היא שאלה אותו.
"תמיד." הוא אמר והוציא את הקופסא. הוא נתן אותה לאנבת', והיא כרעה ברך.
"פרסאוס ג'קסון," היא אמרה וכולנו הסתכלנו עליה. "אני לא יכולה להבטיח לך שלא נריב. כי אנחנו עומדים לריב. אני לא יכולה להבטיח לך שאני לא אכעס, כי אני אכעס. אני לא יכולה להבטיח לך שאני לא אעצבן אותך, כי אני אעצבן אותך. אבל אני כן יכולה להבטיח לך שאני אוהבת אותך, כי אני אוהבת אותך. אני יכולה להבטיח לך שאני רוצה להתחתן איתך, כי אני רוצה להתחתן איתך. אני כן יכולה להבטיח לך שאני תמיד אוהב אותך, כי אני תמיד אוהב אותך. זה לא יפסיק אף פעם. והאהבה יותר חזקה מהכעס ומהריבים."
"את רוצה להתחתן איתי? אני מצטער, חכמולוגית. לא הצלחתי להתאפק."
"כן, מוח אצה. אני מאוד רוצה להתחתן איתך. לא יכולתי לשאול את זה. קיוויתי שתהיה הגיבור שלי ותעשה את זה בעצמך." היא אמרה והוא עזר לה לקום מהרצפה. הוא כרע ברך.
"אנבת' צ'ייס, האם תרצי להתחתן איתי?" הוא אמר ולקח לה את הקופסא מהיד.
"ברור שכן." היא אמרה לו והוא נישק אותה. הוא נתן לה את הטבעת בחזרה. "התגעגעתי אלייך, פרס. היה סיוט בלעדייך. לא ישנתי בכלל."
"את לא מבינה כמה היה קשה בלי לדעת מה איתך. אני מצטער שהייתי אידיוט."
"אני אוהבת אותך, מוח אצה."
ואני? אני שמחתי בשבילם...
_
נ"מ מאלפוי:
צ'ייס וג'קסון התארסו, ואני ישבתי בצד השני של האולם.
"היי." נער עם שיער שחור שלא הכרתי התקרב אליי והתיישב לידי. "קוראים לי אדמונד."
"אתה בא לדבר איתי? אתה לא מפחד שאני אהרוג אותך או ארגל עלייך?" שאלתי בהפתעה.
"דבר ראשון, אני מת כבר מאות שנים. דבר שני, אני מכיר אותך. אני יודע מי אתה באמת."
"שמעתי על הקטע הזה שאנשים מתים חוזרים לחיים. פוטר ואתה."
"תחשיב גם את פיטר, סוזן ולוסי. הם האחים שלי. פיטר הוא הבכור. הוא היה נחשב לילד המושלם של ההורים שלי. הוא אמיץ, חזק והוא מגן עליי ועל האחיות שלי. לא אכפת לו מחייו. ואז יש את סו, האחות החכמה, היפה והיא מאמינה בעובדות ולא בסיפורים. יש גם את לו, אחותנו הקטנה. היא נחמדה ויש לה לב זהב. ויש גם אותי. פעם הייתי כמוך. אבל אז השתניתי. ובגלל זה באתי לדבר איתך. כי אתה יכול להשתנות. גם אם מאיימים עלייך. אחותי איבדה חבר טוב שלה בגללי. אל תהיה כמוני."
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Fantasyאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו
