נ"מ כללית:
הוא ברח. הוא ברח מהחדר הזה ומהר מאוד מצא את עצמו ברחוב. הוא בכה, כי כרגע הוא איבד את חברו הטוב ביותר, והוא ידע שזו אשמתו. הוא ידע שהוא אשם במות חברו. הוא אשם בזה שחברו הטוב ביותר מת. הוא רץ ברחובות לונדון. לא יודע לאן ללכת. הוא לא היה מסוגל לחזור למשרד הקסמים. הוא לא היה מסוגל לחזור לחבריו. הוא ידע שוולדמורט שלח אחריו אוכלי מוות, שתפקידם הוא למצוא אותו ולהחזיר אותו לתא שלו. בלי לשים לב, הוא הגיע לכיכר גרימולד מספר 12.
"פרסי?" קול מוכר אמר לו. זאת הייתה אנבת', והיא הייתה מתחת לגלימת ההיעלמות. "איפה ג'ייסון?"
הוא שמע קולות והבין שמצאו אותו.
"אנבת', תיכנסי לבית. בבקשה." הוא התחנן בפניה. הוא ידע שאוכלי המוות מתקרבים אליו, וגם היא ידעה את זה. אבל היא לא הקשיבה לו. היא לא זזה. "תגידי להם שוולדמורט הרג את ג'ייסון ותגידי לפייפר שאני כל כך מצטער."
"לא." היא אמרה והתחילה לבכות.
"תיכנסי לבית ותספרי לה את זה. זאת צריכה להיות את." הוא אמר לה והיא חזרה במהירות לבית. היא ידעה שאין דבר שתוכל לעשות בשביל ארוסה. היא ידעה שהיא צריכה לעשות את מה שביקש ממנה.
"ג'קסון, תסתובב לאט-לאט." אוכלי המוות אמרו לו. הוא היה עם הגב אליהם, אבל ידע שכל אחד מהם מכוון עליו את שרביטו, והוא ידע שהם רבים ממנו. אנקלוסמוס הייתה בכיסו ושרביטו נשאר במשרד הקסמים. הוא הסתובב לאט וגילה שתריסר אוכלי מוות מכוונים עליו את שרביטם.
"תוציא את החרב שלך." לוציוס מאלפוי אמר לו. הוא הוציא את העט וזרק אותה על הרצפה. הרחוב היה שקט ולא היה בו אף אחד. כולם עבדו והילדים היו בבתי הספר או בגנים. אף אחד לא היה יכול להציל אותו. והוא ידע זאת. אוכל מוות לקח את העט והחזיק אותה. לוציוס מאלפוי עשה קסם וחבלים התלפפו מסביבו של פרסי. אוכלי המוות התקרבו אליו וכולם התעתקו בחזרה לחדר של אוכלי המוות. לא היה שום זכר לכך שלפני פחות משעה חברו הטוב של פרסי מת בחדר. בלטריקס לסטריינג' הכניסה את פרסי לתאו ושחררה אותו מהחבל. היא אזקה אותו לאחד הסורגים ונעלה את התא. וולדמורט נכנס דרך אחת הדלתות והוא התקרב אל פרסי.
"באמת חבל לי שכך זה נגמר, פרסאוס." הוא אמר לפרסי ואז התיישב בראש השולחן.
_
נ"מ אנבת':
"לא." פייפר אמרה לי. העיניים שלה היו אדומות וחיבקתי אותה חזק. "הוא לא מת. זה לא אפשרי."
"אני מצטערת, פייפר." אמרתי לה והמשכתי לבכות. "אני חושבת שהם שוב תפסו את פרסי. שמענו אותם מתקרבים."
"הדבר האחרון שאמרתי לו היה בהצלחה. הוא מת."
"פייפס." ליאו חיבק אותה חזק. גם הוא בכה.
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Fantasyאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו