"מה לעזאזל?!" צרחתי. שחררתי במהירות את החגורה ובשנייה שהעלו את המחסומים קמתי במהירות והסתכלתי על הנעליים שלי בגועל. הקיא של הבחור הדפוק הזה לכלך לי את הנעליים ואלוהים אדירים הגרביים שלי מתחילות לספוג את זה. אני מרגישה כאילו אני עומדת להקיא אבל יותר מכל מרגישה עצבנית.
"אני מצטער." הוא אמר, "אני ממש מצטער." הוא התקדם ועמד מולי.
"לא אתה פאקינג הקאת לי על הנעליים חתיכת מזדיין!" צרחתי והצבעתי על נעליי. משכתי את תשומת הלב של האנשים ושל החברים שלי.
"אני מצטער. אני לא התכוונתי." הוא המשיך להתנצל. "תני לי לפצות אותך, אולי אוכל להחזיר לך כסף..." הוא ניסה לשכנע.
"לך לעזאזל! אני לא צריכה את הכסף המזדיין שלך!" צרחתי, עדיין בהלם בעצמי.
"היי את!" איזו בחורה קראה ונעמדה ליד המתולתל. "דברי יפה כלבה! הוא הצטער ואפילו הציע לשלם לך על הנעליים!" היא צעקה.
"אל תתערבי, טיפשה!" צרחתי, "קדימה תלקק את הקיא שלך מהנעליים שלי חזרה לגרון המסריח שלך!"
הוא פער את עיניו, המום מדבריי. "היי בייב עזבי אותך, בואי." נייל אמר ואחז בזרועי, מנסה למשוך אותי אחורה.
"לא את דפוקה! מי את חושבת שאת בכלל? ילדה קטנה ומפונקת. חתיכת כלבה!" הבחורה צעקה.
"ברוק זה בסדר." המתולתל אמר, "לא זה לא! היא חושבת שהיא מלכת אנגליה!" הבחורה המשיכה לעשות מהומה.
"היי תירגעי! למה בנתיים מי שחושבת שהיא מלכת אנגליה זאת את. אז קחי צעד אחורה ולכי תהיי כלבה מזדיינת במקום אחר." נייל הגן עליי. לואי, ג'ייס ולולה צחקו ביחד איתי בתור הגנה.
"ואו תירגע בחור. קח את הבחורה שלך, אני אקח את שלי ושלום. אל תעשו יותר מידיי סצנה." המתולתל לקח צעד קדימה בתור הגנה על ה-ברוק שלו. "אני מצטער שהקאתי לך על הנעליים." הוא התנצל פעם נוספת והסתכל עליי.
"טוב בואו נעוף מפה אני לא יכולה להסתכל על הדוחים האלה אפילו עוד שנייה." ירקתי והסתובבתי על נעליי המגעילות מהקיא המסריח של הבחור.
"אני רוצה הביתה." אמרתי, כועסת כמו לא יודעת מה ומתקדמת במהירות אל כיוון החנייה. "לי'." הם קראו לי, המשכתי להתקדם והתעלמתי. מנסה לשמור על העצבים שלי לעצמי. הבחור הזה כל כך מטומטם. למה הוא פאקינג עלה על רכבת הרים אם הוא בטח ידע שיהיה לו בחילה מזה כי מי לא יודע שיש לו בחילה ממשהו?!
הוא הרס לי את הנעליים וחבל שלא הורדתי אותם ודחפתי לו את זה לפרצוף. "הולי חכי." נייל קרא ורץ אליי. תופס בזרועי ועוצר אותי. ניערתי את האחיזה שלו בכעס והסתובבתי אליו. "את רוצה לבוא איתנו אחר כך למסיבה או מה..?" הוא שאל.
"אני נשארת בבית. הבן זונה הזה הרס לי את כל הערב." הרמתי את קולי בכעס.
"את רוצה שאני אשאר איתך?" הוא שאל, לולה, לואי וג'ייס הגיעו ועמדו לידינו. "לא. אני רוצה להיות לבד." אמרתי והסתובבתי. ממשיכה להתקדם אל הרכב בכעס. כשהיינו ברכב רק קיללתי את אותו בחור.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."