התיישבתי בחזרה באנחה. מרפקיי על ירכיי וידיי כנגד ראשי, אני נוהמת בכעס ונעמדת שוב. מה אם הם באמת מתנהגים אליי כמו שהם מתנהגים בגלל אימא שלי? אני בטוחה שזה לא נכון, אני מקווה שזה לא נכון אבל מה שברוק אמרה בכל זאת מעלה לי את השאלה הזו לראש.
"אתם לא מתנהגים אליי כמו שאתם מתנהגים בגלל אימא שלי נכון?" שאלתי אותם והסתכלתי עליהם. הם פערו את הפה שלהם ואת עיניהם, מביטים בי בהלם מוחלט.
"את צוחקת עליי?" הארי שאל.
"ברור שלא!" שניהם הרימו את קולם.
"אממ, חבר'ה." ג'ייסון התערב. שלושתנו הסטנו את מבטינו אליו. הוא ישב כאן כל הזמן. "אני חושב שגם אני אלך לסיבוב, תגידו לליאם בסדר?"
"לאן אתה הולך?" זאין שאל.
"לא יודע." הוא משך בכתפיו.
"קח טלפון ואל תגזים עם הזמן." הארי אמר, ג'ייסון הנהן ונעמד, הולך מכאן ומשאיר אותי עם שניהם. נאנחתי וחזרתי להתיישב, שניהם עמדו מולי והסתכלתי עליהם במבט חסר אונים.
"אני רוצה להרוג אותה." מלמלתי ועצמתי את עיניי בחוזקה. "פאק! הייתי ככה קרובה לצאת עליה!" צעקתי והרמתי את ידיי, מקרבת בין האגודל לאצבע כדי להמחיש את הכמות הקטנה.
"טוב שלא עשית את זה." הארי מלמל והעביר את ידו בשערו בתסכול, נושף אוויר החוצה בכעס. "אני מצטער בקשר לזה." זאין אמר והניף את ידו לכיוון שבו ברוק ישבה. "כן, גם אני." הארי אמר.
"אתם לא אשמים." נפנפתי אותם ונאנחתי.
התחלתי לצחוק, "פאק. כשהיא תחזור אני אראה לה מה זה." מלמלתי לעצמי, לפחות חשבתי שזה לעצמי. שניהם שמעו אותי.
"אל תעשי את זה." הם אמרו, פה אחד.
"למה שהיא תשפיל אותי ככה?!" הרמתי את קולי ונעמדתי שוב, מדברת עם הידיים בצורה אלימה. "ואתכם?! מי היא חושבת שהיא בכלל?!"
"פשוט תניחי לזה, אל תתייחסי אליה." זאין אמר, מנסה להרגיע אותי בקולו.
"בטח היא מזיינת לליאם את השכל עליי עכשיו." אגרפתי את ידיי בכעס והרמתי אותם למעלה בעוד שדיברתי. הארי נאנח ועטף את אגרופיי בידיו הגדולות, מוריד אותם בחזרה למטה ומסתכל לי בעיניים. המגע שלו ביחד עם המבט שלו שלח צמרמורות במורד גבי.
"תניחי לזה באמת. תאמיני לי שהיא לא תמשיך." הארי אמר. היה בייננו שקט, גבותיי מכווצות בכעס והנשימה שלי מהירה ופראית. עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק. מרפה את ידיי המאוגרפות ומתרחקת מהארי באנחה.
"אני מצטערת." שפשפתי את עיניי. "חשבתי שיהיה טוב. בכלל, הסכמתי לבוא לכאן כדי לברוח מדרמה אחת. לא באתי כדי להיכנס לעוד אחת."
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
