Roller Coaster// H.S

5.2

הפרק מוקדש ל-Just_Be_You11 ♥♥♥

לא התכוונתי בלגן שאימא של הולי נכנסת לחדר באמצע האקשן שלהם אני לא עד כדי כך רעהההה!!!! אמאלה תפסיקו איזה ראש יש לכן!!!!!!

___

שלושה ימים אחר כך, יום ראשון, שעה: 08:26

הארי היה איתי ביום שישי אחרי שחזרתי מבית ספר והוא לקח חופש ביום שבת כדי להיות איתי גם. הכאב של אחרי היה נסבל אבל בהחלט הציק לי. הארי דאג לי כל כך והוא עדיין דואג. אני שמחה שהוא הראשון שלי.

אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו ושהוא לא יאכזב אותי ואני לא חושבת שיהיה סיכוי שאני אתחרט על זה. אני אוהבת אותו.

ביום שישי אף חבורה לא הציקה או פנתה אליי אפילו. לא סיפרתי לאשלי ששכבתי עם הארי, אני לא חושבת שזה עניינה. אני לא רוצה לספר לאף אחד בעצם.

אימא שלי עסוקה מאוד בזמן האחרון, את רוב הזמן שלה היא מבלה בעבודה והיא מגיעה מאוחר הביתה.

הארי העיר אותי לפני עשר דקות, מודיע לי שהוא הולך עוד מעט לעבודה. לצערי הוא לא יכל להישאר כאן גם היום. יש לו עבודה לעשות והוא הפסיד ימים בגללי. לא רק את אתמול.

קמתי וצחצחתי שיניים. נשארתי עם הפיג'מה שלי ויצאתי מחדר המקלחת כדי לראות את הארי שוכב על המיטה שלי, לבוש בחליפה ומגפיים עם עקב נמוך מאוד בצבע שחור.

הוא שכב רגל על רגל עם הטלפון בידו, שערו הארוך שהגיע עד לכתפיו היה מפוזר ולא אסוף. כשהוא הרגיש בנכחותי הוא סגר את הטלפון והסתכל עליי, מחייך וחושף את גומותיו שאני כל כך אוהבת. חייכתי בחזרה והתקדמתי אליו, מתיישבת לידו על המיטה.

הוא כורך זרוע אחת מסביב למותניי בעוד שזרועו השנייה על ירכיי. אני מסתכלת עליו ומניחה את ידי על זרועו שעל ירכיי. "מתי אתה צריך ללכת?"

"ממש עוד כמה דקות." הוא ענה. "אני לא רוצה ללכת."

"אני לא רוצה שתלך." צחקקתי. "אבל אתה צריך לעבוד."

"אולי תבואי בכל זאת?" הוא שאל. לא רציתי ללכת לעבודה כי כבר אין לי סבלנות אליה, אני עושה את אותו דבר כל הזמן וכבר נמאס לי. חוץ מזה, אפילו שאני אוהבת את הארי אני רוצה להיות עם עצמי היום.

רק להירגע מול הטלוויזיה ולאכול מה שאני רוצה. לא שאני לא אוכלת מה שאני רוצה אבל בכל זאת. וגם להיות מתחת לשמיכה הנעימה.

אחרי כל יום שעובר נהיה קר אפילו יותר.

"אני לא רוצה ללכת." חייכתי חיוך עדין.

הוא הנהן. "אוקי, אני מבין. אז כשאני אסיים לעבוד את רוצה להיפגש שוב?"

הנהנתי והוא חייך חיוך רחב ואז נאנח כשהתיישב. "אני צריך ללכת עכשיו." הוא שחרר כל מגע שלו בי וקם מהמיטה. אני נשארתי לשבת והוא כבר עומד מולי. עשיתי פרצוף עצוב והוא חייך והושיט לי את ידו.