יום אחרי, יום שני.
לא דיברתי עם חבורת מקום ראשון או ראיתי אותם כל הבוקר. אני לא יודעת אם הם מתחמקים ממני או משהו, אני מקווה שלא.
עוד שני שיעורים והולכים הביתה, כרגע אני מסיימת שיעור ועכשיו יש הפסקה של עשר דקות. אני הולכת למחששה, לא של חבורת מקום ראשון אלא שלנו ואני מתיישבת ליד נייל ולוקחת מלולה סיגריה. הם מדברים אבל אני נמצאת במחשבות על איך לספר לנייל.
אני מתכוונת לגרום לו להישאר איתי כאן אחרי הצלצול, מקסימום אנחנו נאחר לשיעור או שאולי אפילו נבריז. נייל מחבק אותי ביד אחד בעוד שבשנייה הוא מחזיק סיגריה.
הצלצול קוטע את לואי מלספר משהו שהצחיק את ג'ייס ולולה ואז כשהצלצול מסתיים הוא ממשיך עד שמסיים. נייל והשאר קמים אבל אני תופסת בידו של נייל, הוא, והשאר מסתכלים עליי. "אני צריכה לדבר איתך." אני אומרת לו.
הוא הנהן וחזר לשבת, זורק את הסיגריה אל הקרקע ומנופף לשאר וככה גם אני לפני שהם נעלמים והולכים לשיעור שלהם. "מה העניין?" הוא שאל, מסתכל עליי ומחייך חיוך קטן.
נשמתי עמוק והשפלתי את מבטי לכמה שניות, כשחזרתי להביט בו ראיתי מבט מבולבל ומודאג. "את בסדר?" הוא שאל ואני הנדתי בראשי. "מה קרה בייב?" הוא התכוון לחבק אותי אבל אני נרתעתי והתרחקתי ממנו, מסובבת טיפה את פלג גופי העליון מולו ומשחקת עם אצבעותיי בעצבנות.
"אני צריכה לספר לך משהו." אמרתי והסתכלתי עליו. הוא פער את עיניו ורק לפני המבט שהיה לו אחר כך הבנתי שהוא יודע שזה הולך להיות משהו לא טוב והוא נראה טיפה עצבני. "מה קרה?" הוא שאל בטון מאופק.
"כשהיינו ביחד..." דעכתי ונשמתי עמוק. "כשהיינו ביחד, לפני כל הבלגן שהיה, התנשקתי עם מישהו. אתה לא מכיר אותו הוא לא לומד כאן." אמרתי והוא כיווץ את גבותיו ואז גיחך.
"אני יכול לסלוח לך על זה הולי... זה היה ממזמן... נכון?" הוא אילץ חיוך קטן.
הרגשתי מחנק בגרון וכחכחתי בגרוני לפני שדיברתי שוב. "כן. אבל ביום שחזרנו להיות ביחד, בדיוק באותו יום..." שוב דעכתי.
"מה עשית?" קולו קשה.
"התנשקתי עם אותו בחור. בלי כוונה!" מיהרתי להגיד. "זו לא אני שנישקה אותו, הוא נישק אותי קודם."
"אבל נישקת חזרה?" הוא נשמע מעוצבן אבל יותר רגוע ממה שציפיתי. השפלתי את מבטי והנהנתי. "אבל מהר הרחקתי אותו ממני. לא היה לזה שום משמעות."
הרמתי את מבטי כדי לפגוש בשלו, הוא נשם עמוק והנהן. עוצם את עיניו בחוזקה ומטלטל את ראשו. "אוקי." הוא נשם החוצה. "זה בסדר." הוא אמר. "אני סולח לך."
"זה לא הכל..." מלמלתי ועצמתי את עיניי בחוזקה. כשפקחתי אותן ראיתי אותו פעור עיניים ואז הוא צחק. "פאק!" הוא נהם. "מה עוד?"
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Hayran Kurgu"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
