Roller Coaster// H.S

Epilogue

העשרים ותשע לדצמבר, יום שלישי, אחת עשרה ימים אחר כך, שעה: 19:30

אני עומדת מול המראה, מביטה בהשתקפות שלי לכמה שניות ואז יוצאת מהחדר. אנחנו הולכים ליריד היום. זה היריד השני והאחרון עד ששוב יתחיל היריד הבא שזה רק כמה חודשים אחרי תחילת השנה הבאה שקרובה להגיע. הארי מחכה לי למטה, בטח בנתיים מדבר עם אימא שלי. זאין מביא את אשלי ואנחנו ניפגש ביריד גם עם ליאם וברוק.

זאין ואשלי נפגשו כמה פעמים בלעדיי ובלעדי הארי. הם יצאו לדייטים ועכשיו הם ביחד. זאין נראה מאושר איתה ואשלי נראית מאושרת איתו אפילו שזו רק ההתחלה ביניהם. אני מאוד שמחה בשבילם.

הפעם האחרונה שראיתי את ליאם וברוק הייתה לפני שבוע כשיצאנו כולנו לשחק באולינג.

דברים נהיו יותר קלים וטובים בשבילי. אני ופרלה מדברות כמעט כל יום ואני רואה אותה כל שבוע. היא באמת אישה טובה כמו שהארי אמר. היא התייחסה אליי ועדיין מתייחסת אליי כל כך יפה.

אני לא מדברת עם נייל או עם השאר. אני ונייל כן השלמנו אבל אנחנו לא מדברים בכלל או אפילו מתייחסים אחד לשני. אנחנו מתנהגים כמו זרים וככה גם השאר. החברה היחידה שלי זאת אשלי ועוד מישהי שאשלי התחברה אליה ואחריה גם אני.

קראתי בשמו של הארי ותוך כמה שניות הוא ואימא שלי יצאו מהמטבח. "את מוכנה?" הארי שאל. שלחתי מבט מהיר לבגדים שלי, סוודר לבן עם סקיני ג'ינס שחור ונעליים שחורות. הנהנתי בחיוך כשהסתכלתי עליו.

"את נראית נפלא מותק." אימא שלי החמיאה לי ואני הודיתי לה בחיוך.

לפני שאני והארי עזבנו נישקנו את אימא שלי בלחי וחיבקנו אותה.

נכנסנו אל הרכב וכמה שניות אחר כך הארי התניע אותה.

לקח לנו כמה דקות ארוכות של נסיעה והגענו אל היריד. ראינו את זאין, אשלי, ליאם וברוק מחכים לנו ביחד. אמרנו להם שלום וחיבקנו אותם. התקדמנו אל התור לקניית כרטיסי הכניסה, התור היה ארוך ועמוס באנשים, נשפתי בתסכול, אנחנו נחכה הרבה.

"אולי נעקוף אותם?" אשלי שאלה. כולם הסתכלו עליה, כולל אני.

"זה לא יפה." זאין אמר. "הם מחכים בדיוק כמונו."

אשלי עשתה פרצוף והסיטה מבט.

חיכינו משהו כמו שעה וחצי עד שהגיע תורנו ולאחר שקנינו כרטיסים הם שאלו לאן נלך קודם. לא לקח לי הרבה זמן להתפרץ ולהבהיל אותם עם ההתרגשות שלי, אני כל כך אוהבת את היריד. "קודם למכוניות מתנגשות ואז לגלגל ענק ולכיסאות המסתובבים ואז לרכבת הרים ואז נראה כבר!" קראתי בהתלהבות. גורמת לכולם לצחוק ולהארי לחזק לכמה שניות את החיבוק הצדדי שלו.

"מקובל על כולם?" הארי שאל וכולם הנהנו בחיוך.

כרגע ירדנו מהגלגל הענק. עד עכשיו נהדר כאן ואני נהנית כמו שלא נהניתי בחיים שלי. כשהגענו אל הכיסאות המסתובבים חיכינו כמה דקות בתור וכשהגיע תורינו עלינו. גם זה היה כיף, בפעם האחרונה שהלכתי ליריד לא אהבתי את הכיסאות המסתובבים אבל עכשיו מאוד נהניתי מהם.

כרגע אנחנו בדרך אל רכבת ההרים. אני כל כך מתרגשת לעלות עליה, אני אוהבת רכבות הרים.

חיכינו בתור. התור היה ארוך כי באו הרבה אנשים, בנתיים העברנו את הזמן בלדבר. אני אוהבת את כל מי שנמצא איתי כאן. לא הייתי רוצה אנשים אחרים שיבואו איתי ליריד.

אני חושבת על הפעם האחרונה שהייתי ביריד וזה היה עם החבורה של נייל. מעניין אם הם פה. אני זוכרת שכשחיכינו בתור לרכבת הרים אנחנו עישנו.

אף אחד לא מעשן עכשיו. אף אחד לא מתנהג בצורה לא יפה ובוטה עכשיו. הם כולם סבלניים וחייכנים ואני כל כך מאושרת להיות חלק מהם.

כעבור חצי שעה הגיע תורנו. כל אחד התיישב ליד הזוג שלו. אני והארי היינו ראשונים ומאחורינו זאין ואשלי שמאחוריהם נמצאים ליאם וברוק ואז אנשים שאנחנו לא מכירים.

אחרי שבדקו את כל הדברים של הבטיחות והורידו את המחסום כדי שלא נעוף קדימה באמצע הנסיעה הרכבת התחילה לעלות.

הארי ואני החזקנו ידיים וצחקנו. כשהגענו לירידה הרגשתי כאילו הלב שלי החסיר פעימה. זה היה כל כך כיף. עשינו סיבובים והיינו הפוכים. הארי צעק בהתלהבות ואני ביחד איתו. שמענו את אשלי צועקת מאחור וצעקנו ביחד איתה מיד אחר כך.

לאחר דקה או דקה וחצי הרכבת עצרה וחזרנו לאותה נקודה. אני צחקתי והרגשתי כל כך טוב.

המחסומים עלו למעלה ואני והארי נעמדנו. הוא תפס בידי ושנינו יצאנו משם שאחרינו כל השאר. צוחקים ושמחים.

"זה היה כל כך כיף!" קראתי. "בואו נעשה את זה עוד פעם?"

"לא!" זאין קרא. "אני לא מחכה עוד חצי שעה בתור הזה. ואני חושב שיש לי בחילה."

כולם צחקו והסתכלו עליו לפני שהלכנו משם אל הדוכנים. הארי ואני עדיין מחזיקים ידיים ואני נשענת עליו טיפה. "את נהנית עד עכשיו?" הארי שאל.

השאר היו מלפנינו.

"כן." עניתי והפסקתי להישען עליו כדי להסתכל עליו. "מאוד." חייכתי.

"מי היה מאמין שליריד הזה אני אבוא איתך אה?" הוא צחק והסתכל עליי. צחקתי ונתתי לו מכה קטנה.

"ברצינות," הוא עצר מללכת ואני אחריו מבטו רציני ואני מסתכלת עליו טיפה בבלבול, "עברנו כל כך הרבה הולי, היו לנו עליות, ירידות והרבה סיבובים. הגענו לנקודת הסיום של רכבת ההרים שלנו את לא חושבת?" הוא חייך.

חייכתי חיוך רחב והסתכלתי עליו בהערצה. "כן." חייכתי וחיבקתי אותו חזק לפני שאמרתי:

"הגענו לנקודת הסיום של רכבת ההרים שלנו."

uQ