יום אחרי, יום שבת, שעה: 10:43 בבוקר
אשלי ואני התעוררנו לפני עשרים דקות. היא ישנה אצלי וכמו שאפשר להבין אני לא הלכתי עם אימא שלי לעבודה. די התגעגעתי להארי. לא ראיתי אותו מיום ראשון. דיברנו כמה פעמים בטלפון אבל השיחות לא נמשכו זמן רב כל כך מאחר שתמיד צץ לאחד מאיתנו משהו לעשות.
אנחנו מנסות להחליט מה לעשות היום. אשלי הציעה שנלך לארוחת בוקר ואחר כך נסתובב בקניון. הסכמתי לזה ולכן אנחנו עדיין מתארגנות. חודש דצמבר התחיל לפני חמישה ימים וכבר אפשר להרגיש בשינוי מזג האוויר, יותר קר בחוץ.
לבשתי ג'ינס לבן משופשף ומעט צמוד עם חולצת טריקו שחורה קצרה וז'קט עור שחור מעל. החלטתי לעשות צמה לצד ולשים רק מעט מייקאפ על הפצעונים שלי. לא רציתי להתאפר כמו בדרך כלל עם אודם או מסקרה.
בגללי אשלי החליטה שגם היא רוצה לעשות צמה. היא לבשה סוודר בצבע ירוק זית עם סקיני ג'ינס שחור. לא היה לה כוח להתאפר ולכן היא לא שמה מייקאפ. היא גם ככה לא הייתה צריכה מאחר והעור שלה היה חלק ויפה.
בדיוק כשאנחנו בדרך למטה במדרגות הטלפון שלי מצלצל ומקפיץ את שתינו. אשלי צוחקת ואני מגחכת בעוד שאני מוציאה את הטלפון מהכיס שלי, הארי מתקשר.
אנחנו ממשיכות להתקדם אל הדלת בעוד שאני עונה. "היי הארי."
"היי, איפה את?" הוא שאל. "למה לא באת? קיוויתי שאני אראה אותך."
סימנתי לאשלי לצאת לאחר שפתחתי את הדלת, היא עשתה את זה והתקדמה אל המונית שהזמנו. נעלתי את הבית בעוד שעניתי להארי. "אני יוצאת עם אשלי לארוחת בוקר ואז אנחנו הולכות להסתובב בקניון." סיפרתי לו ושמתי את המפתח בכיס. סיפרתי להארי על אשלי.
"תהינו לכן." הוא אמר. "אני אראה אותך מחר?"
נכנסתי אל תוך המונית ואז אמרתי לנהג לאן להסיע אותנו. "הזמנתן מונית?" הארי שאל, נשמע טיפה מודאג. "כן." עניתי לו.
"למה לא התקשרת אליי? הייתי בא ומקפיץ אותכן." הוא אמר.
"מה זה משנה?" צחקתי. אשלי הסתכלה עליי ושאלה ללא קול אם זה הארי. הנהנתי והיא חייכה וצחקקה, עושה צורה של לב עם האצבעות שלה. גיחכתי והרסתי את הצורה עם היד החופשית שלי.
"אני לא סומך על נהגי מוניות." הוא אמר ואני התחלתי לצחוק.
"הוא יודע את הדרך יותר טוב מכולם." אמרתי וחייכתי על כך שהוא דואג לי.
"אני לא מדבר על הדרך. לכי תדעי אם זה נהג משוגע. פעם הבאה תתקשרי אליי." הוא אמר בטון דואג ואכפתי. "אוקי." צחקתי. פערתי את עיניי כשעלה לי רעיון לראש, אשלי הביטה בי במבט תוהה והנידה טיפה את ראשה.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."