זה מדהים. הכל כל כך יפה, הצבעים משתלבים בהרמוניה מושלמת. חלק מהם אפילו בשחור לבן. האור של השמש חותך חלק מהתמונות שאותן צילם ואני עומדת פוערת פה מול הסטודיו של הארי. כנראה.
הכל מלא בתמונות. תמונות מצולמות ממוסגרות ותלויות על הקירות. הסטודיו גדול, הרצפה מכוסה בפרקט בצבע שמנת, הקירות לבנים ועליהם כל מיני עיטורים בצבע שחור. חלק מהתמונות מסתירות את אותם עיטורים. הנברשות התלויות מרהיבות. וחלק מהמנורות תלויות צמוד לקיר ויש זכוכית מטושטשת מלפני המנורה כך שהאור מטושטש מעט.
יש בסוף הסטודיו דלת נוספת, סגורה. על הדלת תלויה תמונה נוספת. יפה כמעט כמו האחרות.
"אתה צילמת את כל זה?" שאלתי בהלם מוחלט והסתובבתי בסטודיו, עוברת מתמונה לתמונה.
"כן." קולו מלא בגאווה אבל גם צניעות.
"זה מדהים." מלמלתי מספיק חזק כדי שישמע. הוא צחק קלות ושמעתי את צעדיו מתקרבים, המפגש של נעליו עם הפרקט יצר רעש. הוא עמד לידיי. על התמונה שנתקעתי עליה. תמונה שבהחלט אהבתי. יותר מכל האחרות.
יש ילדה קטנה עם קוקיות, בפה שלה יש סוכרייה על מקל והיא מרוכזת בסוכרייה. נראית תמימה לחלוטין. מאחוריה יש עץ גדול, גבוה ובריא. העץ היחיד שנראה בתמונה. הדשא ירוק ונראה שזה זמן שקיעה לפי הצבעים שיש בשמיים. כחול, ורוד, כתום משתלבים יחד. מאחורי העץ הגדול יש מעקה ואני מניחה שבטח יש שם נהר.
"את אוהבת את התמונה הזו?" שאל. הנהנתי והמשכתי לסרוק את התמונה.
"הסיפור של התמונה הזו טיפה מצחיקה." הוא אמר וצחקק, קולו עמוק והצטמררתי למשמע צחוקו היפה. "האימא של הילדה חשבה שאני איזה פדופיל. אני פשוט ראיתי את הילדה וכשראיתי את הנוף אמרתי לעצמי שאני חייב לקחת תמונה. אימא שלה כמעט נכנסה להיסטריה וקראה למשטרה. עד שהצלחתי להרגיע אותה והראיתי לה כל מיני תמונות שצילמתי, הסברתי לה שאני בעצם מצלם רק בשביל עצמי."
"חמודה הילדה." צחקקתי והמשכתי להסתכל על הילדה. "מה המשמעות?"
"פשוט אהבתי את איך שהתמימות של הילדה הזו כל כך בולט. שהיא התעלמה מהכול סביבה וכל מה שהתרכזה בו היה הסוכרייה על מקל. גם הנוף נראה תמים. השמיים בצבעים האלה משדרים רוגע..." אמר והנהן.
"כמה זמן אתה כבר מצלם?" שאלתי. מתעניינת.
"מאז שהייתי בן שש עשרה." הוא מלמל.
"ואו. ובן כמה אתה?" שאלתי.
"עשרים ואחת." הסטתי את מבטי מהתמונה והסתכלתי עליו. הוא הסיט את מבטו אליי גם כן וחיוך קטן בצבץ משפתיו הורודות והיפות... מה. כחכחתי בגרוני והמשכתי להסתובב. גוערת בעצמי על מה שחשבתי כרגע. מה זה אכפת לי אם השפתיים שלו יפות.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
