הפרק מוקדש ל- ZOTshachar
"אווה..." מלמלתי בישנוניות. הראש שלי עוד שנייה מתפוצץ. אם רק היה אפשר לשתות בלי לקבל האנגובר מזדיין אחר כך. פקחתי את עיניי ברפרוף ושפשפתי אותן. נאנחתי ורק אז קלטתי ששכבתי על הדשא, ראשי היה כנראה על זרועו של צ'אד שמעולף לידיי.
הבטתי סביב וראיתי עוד כמה מעולפים על הדשא. השמלה שלי עלתה מעט למעלה אז משכתי אותו בחזרה למטה והיה לי קשה לעמוד יציב. התנדנדתי מעט והנחתי את ידי על מצחי בעוד שהשנייה מנסה לאזן אותי בכך שאני מזיזה אותה כל רגע או מעלה אותה למעלה מעט.
התכופפתי והורדתי את העקבים שלי, הראש שלי התחיל לפעום. גנחתי בכאב ואז לאחר שהחזקתי את נעליי בידי נכנסתי פנימה. דילגתי מעל כמה אנשים מעולפים אחרים אל המטבח ולקחתי כוס ריקה, נקייה ומילאתי בה מים. שתיתי הכל בלגימה אחת.
"את רוצה כדור?" קול מוכר שאל אותי. הסתובבתי וראיתי את ג'ייס. הנהנתי. הוא החזיק בידו שני כדורים של משככי כאבים והגיש לי אותם. מילאתי מים פעם נוספת ושתיתי אותם ביחד עם הכדורים.
"התפרעת בלילה." הוא גיחך. מנסה להקל על האווירה המתוחה בייננו. גלגלתי את עיניי. ממש אכפת לי. זרקתי את הכוס אל הכיור והתכוונתי לעקוף אותו אבל הוא חסם אותי מה שגרם לי להיאנח בכעס. "עזוב אותי, אוקי?" התעצבנתי.
"זהו? עברת אליהם?" הוא שאל. נראה מעט מאוכזב.
"כן. זו גם אשמתך, אתה צבוע בדיוק כמו לואי ולולה, אתם לא באתם לדבר איתי ובחרתם בנייל. בסדר. אני לא צריכה אותכם, תסתכל, לא לקח לי הרבה זמן למצוא חברים אחרים." דיברתי במרירות וכעס.
"אל תהיי כלבה הולי." הוא התעצבן.
צחקתי לו בפרצוף, "ולכם מותר להיות כאלה? לכו להזדיין בסדר? אני גמרתי איתכם." קיללתי ועקפתי אותו כך שהכתף שלי התחככה בשלו והעיפה אותו טיפה הצידה.
"את יודעת שעדיין אכפת לנו ממך ואת עושה בכוונה!" הוא נהם. הסתובבתי בחדות וראיתי שהוא כבר הפסיק להסתובב גם כן. התקדמתי אליו ועמדתי מולו.
"מה אתה מנסה לעשות כאן? אה ג'ייס? אם היה לכם אכפת ממני הייתם מדברים איתי בפאקינג שלושה ימים האלה שהשארתם אותי לחפש עם מי להיות. אז אל תנסה למכור לי כאן סיפורי בולשיט מזדיינים אוקי?" קולי מריר, כועס, לועג ומזלזל.
"את יודעת שנייל עדיין אוהב אותך ואת עושה בכוונה." הוא סינן בכעס.
"הוא יכול ללכת לעזאזל. אני והוא גמרנו. אין יותר הולי ונייל. שיתחיל לחפש." לא שמתי לב מה אמרתי מרוב שהייתי כל כך עצבנית ופגועה. אני אוהבת את נייל, באמת שאני כן. אני יותר מידיי אגואיסטית כדי להודות בזה עכשיו. אני צריכה את נייל ורוצה אותו איתי כמה שיותר.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."