יום שני. אני כבר נמצאת בבית ספר, יושבת במחששה ביחד עם ג'ייס. הוא הגיע מוקדם הפעם. "אז איך היה אתמול?" הוא שאל. פערתי את עיניי ונחנקתי, משתעלת החוצה את העשן. הוא הרים את גבותיו וטפח על גבי. כיווצתי את גבותיי בכעס והעפתי את ידו ממני.
"איפה?" קולי היה חנוק. הוא יודע שהייתי עם הארי אתמול? גם ככה נייל חם עליו. אם הוא ידע שהייתי עם הארי ובאמת נהניתי אנחנו בטוח נריב ואני לא רוצה לריב עם נייל.
ג'ייס הרים גבה, "בעבודה של אימא שלך..." מלמל וסרק את פניי. "לי' הכל בסדר?" הוא שאל. נשמתי לרווחה והנהנתי בהקלה, לוקחת שאכטה.
"יש משהו שאת רוצה לספר לי?" שאל באדישות. לעזאזל אני עד כדי כך שקופה? טוב זה ג'ייס. הוא מכיר אותי מספיק זמן. הנדתי בראשי וצחקקתי. אני ממש לא מתכוונת לספר לו על זה שאני והארי הלכנו לסטודיו שלו וממש דיברנו אחד עם השני. לספר לו שעכשיו אנחנו מסתדרים... בערך.
הוא משך בכתפיו ולקח שאכטה נוספת. עוזב את הנושא. לא לקח הרבה זמן עד שגם השאר הגיעו. אני כרגע יושבת על ברכיו של נייל ואנחנו מעשנים ביחד ומדברים על סוף השבוע שלנו. אני לא מזכירה את השמות הארי וזאין בשיחה שלנו או בכלל מספרת על מה שקרה איתם. במיוחד עם זאין.
סיפרתי לו רק איך אימא שלי נתנה לי לעבוד על קלסרים וזהו. ופשוט חפרתי לו על זה כדי שיהיה לי הרבה מה להגיד. הצלצול נשמע וכולנו נעמדנו. "לי'." לואי קרא לי ואני המהמתי.
"אני יכול לדבר איתך?" הוא שאל. הרמתי גבה, "אנחנו צריכים להיכנס." אמרתי.
"זה רק כמה דקות." הוא אמר.
"אני מצטערת. אני לא יכולה אם אימא שלי תגלה על זה היא תשאיר אותי בבית למשך הרבה זמן. נדבר בהפסקה." אמרתי. הוא נאנח והנהן. "אני אבוא ללוקר שלך. תהיי שם." הוא אמר. הנהנתי ורק כשהסטתי את מבטי ממנו ראיתי שהשאר מסתכלים עלינו, הסתכלתי על כל אחד מהם. נייל עם מבט אדיש, ג'ייס במבט הרגיל שלו ולולה נראית לי מעט לחוצה. נאנחתי ויצאנו מהמחששה.
תהיתי לעצמי על מה לואי רוצה לדבר איתי. אני מניחה שאגלה בהפסקה...
-----------
חיכיתי ליד הלוקר שלי בדיוק כמו שלואי ביקש. ראיתי אותו מתקדם אליי וחייכתי. הוא לא חייך חזרה, למעשה, כשהוא הגיע הוא פשוט תפס במפרק ידי ומשך אותי איתו בפראות החוצה. פערתי את עיניי אבל לא עצרתי אותו. רק כשיצאנו מבית הספר ולואי זרק את האחיזה שלו ממני בגסות כך שנפלתי על הספסל מאחורי קיללתי אותו. הוא עמד מולי במבט זועף.
"מה יש לך?" התעצבנתי והתכוונתי לעמוד אבל הוא הפיל אותי חזרה מהכתפיים. פערתי את עיניי. בחיים לא ראיתי את לואי ככה.
"את אמרת שאין לך שום דבר עם ה-הארי הזה."
פערתי את עיניי. הוא נשמע כועס. מאיפה הוא יודע? מה לעזאזל? קצב פעימות הלב שלי הלך והתגבר ואני ניסיתי לחשוב על דרך להתגונן.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfic"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
