הוא פתח את הדלת. למשך רגע ארוך אנחנו עומדים אחד מול השנייה ולא עושים או אומרים כלום. הוא מסתכל לי בעיניים, בוחן את מבטי ורק כשאני משפילה את עיני אני שומעת אותו שואף אוויר בחדות. אין לי מושג מה אני עושה כאן.
אני לא מבינה בכלל למה אני כאן אחרי כל מה שהוא עשה ואמר לי. אבל אני צריכה אותו. אני צריכה את נייל שידבר איתי אני צריכה את נייל שהיה החבר שלי. את נייל של לפני כל הבלגן עם הארי.
"את רוצה להיכנס?" הוא שאל בסופו של דבר.
הנהנתי והשפלתי את מבטי כשעקפתי אותו ונכנסתי אליו הביתה. הסתובבתי בדיוק כשהוא סגר את הדלת. "אתה לבד?"
הוא הנהן.
"את בסדר?" הוא שאל, נשמע מודאג.
הסתכלתי לו בעיניים. הדמעות חנקו אותי ושוב התחלתי לבכות, הפעם מול נייל. כשאני חושבת על זה זאת הפעם הראשונה שאני בוכה מולו כמו שאני בוכה עכשיו. הנדתי בראשי. "אימא שלי שיקרה לי. הארי שיקר לי." בכיתי החוצה.
קמט הופיע במצחו והוא התקדם אליי, פותח את זרועותיו ואז מחבק אותי כשאני מחבקת אותו חזרה. "מה הם עשו?" הוא שאל. אני עוצמת את עיניי בחוזקה ומחבקת אותו חזק.
כשהתנתקנו מהחיבוק סיפרתי לו הכל לאחר שהתיישבנו על הספה.
"הארי הוא הבן של פרלה?" נייל שאל וכיווץ את גבותיו כשסיימתי לספר. הנהנתי.
"הוא היה ברכב השני בתאונה שאבא שלי מת בה. אתה מאמין?" צחקקתי במרירות וטלטלתי את ראשי. "הוא ידע מי אני רק כשהגעתי לעבודה של אימא שלי בפעם הראשונה. הוא לא ידע מי אני כשנפגשנו ביריד ורבנו איתו."
"אבל למה שאימא שלך לא תספר לך?" הוא מלמל. "בתור ילדה קטנה את בטוח היית מבינה."
"היא אמרה שתמיד הייתי ילדה עצבנית או משהו כזה." נופפתי בידי ויבבתי.
התחלתי לצחוק, צחוק ללא הומור. "מה שמצחיק בכל זה, זה שהארי וזאין ידעו מי אני. הוא ידעו מי אני ובכל זאת המשיכו במשחק שלהם ולא סיפרו לי כלום."
"מי זה זאין?" נייל שאל בבלבול.
"הבחור הראשון שנישק אותי כשעוד היינו ביחד." הסברתי. "הוא חבר של הארי. חבר ילדות."
נייל גיחך והשפיל את מבטו. נשמתי עמוק ומבטי העצבני התרכך. "נייל אני מצטערת." מלמלתי. הוא הרים את מבטו.
"אני צריך להתנצל גם." הוא אמר. "על כל מה שקרה עד עכשיו. עם צ'אד והשאר."
"איך הפכתם להיות חברים בכלל?"
"איזה ערב אחד הלכתי לאיזה בר וצ'אד היה שם. יצא לנו לדבר והשאר היסטוריה." הוא גלגל את עיניו ונאנח. "אני מצטער על שקראתי לך זונה לפני כמה ימים. זה לגמרי לא היה במקום. הייתי עצבני על הכל והתמונה שלך איתו הרגיזה אותי יותר."
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
