אני בדרך עם אימא אל העבודה שלה. לא חזרתי עם האנגובר הביתה ואפילו חזרתי טיפה יותר מוקדם מהשעה שהייתי אמורה לחזור. לא רציתי להיות שם יותר אחרי מה שקרה עם צ'אד. לא יכולתי לסבול את המחשבה הזו שהוא נמצא במסיבה והוא יכול לעשות דברים מול נייל בכוונה.
בין אם זה לנשק אותי כנגד רצוני או להצמיד אותי אליו. לא רציתי שזה יקרה אז בחרתי לחזור הביתה. אימא שלי ואני יצאנו מהבית בצהריים. אימא שלי מתחילה לעבוד רק באחד וחצי. אז אנחנו מקדימות ויצאנו בשתיים עשרה וחצי.
הגענו אחרי כמה דקות ארוכות של נסיעה ולאחר שאימא שלי דוממה מנוע ונעלה את הרכב עלינו במעלית. אני עצרתי בקומה השמונה עשרה ואימא שלי המשיכה לקומה העליונה לאחר שאמרתי לה שאני אגיע עוד מעט.
אנני שמה לב אליי וחייכה כשנכנסתי. "הולי. מה שלומך?" שאלה בחיוך ונעמדה, מחבקת אותי ואז מובילה אותי לשבת לידה מאחורי הדלפק. "אני בסדר. באתי להגיד שלום. אני עולה תכף לאימא שלי. עכשיו הגענו." סיפרתי לה והיא הנהנה בחיוך.
"מה שלומך?" שאלתי אותה בחיוך.
"אני בסדר, אתמול ג'רי והילדים יצאו לטייל ולא יכולתי לבוא איתם בגלל העבודה. התבאסתי מזה." היא אמרה באנחה ואז חזרה להתעסק במחשב שלה.
"יהיו עוד הזדמנויות." אמרתי בחיוך והיא הנהנה ולקחה את כוס הקטון שהייתה מלאה בקפה ולגמה ממנה. בזמן שהיא התעסקה עם המחשב אני לקחתי עט ודף וקשקשתי עליו כל מיני דברים שאני בעצמי לא יודעת מה הם. ציירתי פרפר, או שזה חיפושית. עוד לא החלטתי מה בדיוק ציירתי.
מרוב שהייתי שקועה לא שמתי לב שזאין עמד מול הדלפק עד ששמעתי אותו מדבר לאנני. הרמתי את ראשי בחדות והוא חייך אליי, "היי הולי. מה שלומך?" שאל.
"אני בסדר. מה איתך?" שאלתי בחיוך.
הוא הנהן, "אני בדיוק יוצא לצהריים עם חבר, הוא צריך להגיע לכאן ואז נלך ביחד." הוא אמר ואני הנהנתי בחיוך וחזרתי לצייר בדף.
"אוקי זאין, רשמתי שהתחלת הפסקה." אנני אמרה. זאין הנהן ונשען כנגד הדלפק. הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו בתהייה. "את רוצה לבוא איתנו?" הוא שאל אותי ולפני שהספקתי לענות המעלית נפתחה ורעש ה-דינג! קטע אותי עוד לפני שהתחלתי.
כשהמעלית נפתחה פערתי את עיניי ופישקתי את שפתיי למראה הבחור עם רעמת התלתלים שמתקדם לעברנו. "אתה מוכן ללכת?" הוא שאל ורק אחר כך הבחין בי ופישק את שפתיו. "מה את עושה פה?" הארי שאל והרים גבה.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי, עדיין לא מאמינה. זה החבר של זאין? הארי הוא החבר של זאין.
לזאין היה מבט מבולבל על הפנים. "אתם מכירים?" הוא שאל.
"זה הבחור שסיפרתי לך עליו. שמעצבן אותי." אמרתי והסתכלתי על הארי בהלם. הארי הרים את גבותיו, "אתם מכירים?"
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfic"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
