אני סיימתי להתקלח ולהתלבש והארי בדיוק חוזר מלשים את הבגדים שלי במייבש. החזייה שלי גם שם מה שאומר שאני בלי חזייה עליי. אין לי חזה גדול כל כך אבל בכל זאת זה טיפה מביך. הוא מתיישב לידי בספה בסלון, מול הטלוויזיה הדולקת.
מקודם הוא הביא לי שמיכה ככה שהוא לקח חלק ממנה וכיסה את עצמו גם. הסתכלתי עליו וחייכתי, הוא חייך חזרה ואז הסכמתי לעצמי להישען עליו. הוא כרך את זרועו סביבי וחיבק אותי.
"הארי." קראתי בשמו והוא המהם כתגובה.
"אתה תספר לאימא שלי מה שקרה?" שאלתי אותו.
"לא. אבל אם תעשי את זה שוב אני אספר." הוא אמר ואני הנהנתי ובלעתי את הרוק שלי.
"ולגבי ה-הנשיקה." גמגמתי. "אתה תספר לה גם?"
"את רוצה שאספר?" הוא שאל, נשמע רציני לגמרי. הנדתי בראשי.
"אז אל תדאגי." הוא הבטיח. הנהנתי וחייכתי חיוך קטן.
הייתה שתיקה ארוכה בייננו עד שאני שברתי אותה שוב. "איפה אני ישנה?" שאלתי אותו.
"איפה שאת רוצה. את יודעת שיש לך גם את החדר שישנת בו פעם קודמת שהיית כאן." הוא ענה, קולו צרוד מאחר ולא דיברנו במשך כמה דקות ארוכות. הוא נשמע עייף.
"אני יכולה לישון איתך?" שאלתי בשקט, מעט מובכת.
"ברור." כשהסתכלתי עליו ראיתי שהוא הסתכל עליי וחייך אז חייכתי גם. הנחתי את ראשי בחזרה על כתפו והמשכתי לצפות איתו בטלוויזיה. כעבור משהו כמו חצי שעה אני שומעת נחירות קטנות יוצאות מפיו של הארי ואני מצחקקת בשקט לאחר שאני מזדקפת ורואה שהוא נרדם.
תלתליו נפלו על מצחו ואני הסטתי אותם הצידה עם ידי. הוא כל כך יפה. איך יכולתי לשנוא אותו בהתחלה?
הסתכלתי עליו יותר מידיי זמן וכשהתעשתי כיביתי את הטלוויזיה ונעמדתי, רוכנת אליו ומנערת את גופו בעוד שאני קוראת בשמו. הוא נבהל ומתעורר תוך רגע, מיד אחר כך שואף אוויר בחדות ונרגע. "נרדמת." צחקקתי.
"כן..." קולו צרוד ועמוק.
"אני חושב שאני כבר אתקלח בבוקר." הוא אמר בעוד שהוא נעמד והתהלך אל כיוון החדר כשאני אחריו. הוא עצר וכיבה את כל האורות, בודק שהדלת הראשית של הבית נעולה וכשהוא מסיים הוא חוזר אליי ואנחנו מתקדמים אל החדר שלו.
הארי מוריד נעליים, מכנסיים וחולצה בעוד שאני נשכבת במיטה. הוא לוקח חולצה אחרת ונוחה יותר ביחד עם טרנינג רחב בצבע שחור. לא הסתכלתי עליו כל הזמן הזה אבל היה קשה לא לשלוח מבטים חטופים. הוא נשכב לידי ומתכסה בשמיכה. זרועו עוטפת אותי ומושכת אותי אליו ואני לא מתנגדת.
"לילה טוב." הוא אמר.
"לילה טוב..."
------
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."