Roller Coaster// H.S

1.7

כשחזרנו בחזרה אל בניין העבודה האימא הלחוצה שלי קיבלה את פניי כשהגעתי אל הקומה השלושים וחמש ועל הדרך עצרתי בקומה השמונה עשרה בגלל זאין. היה לי מאוד כיף איתו והוא בעצמו אמר שאנחנו צריכים לעשות את זה שוב. אז סיפרתי לו שאני באה כל סוף שבוע. אני האמת מתרגשת מזה שאמר שאנחנו צריכים לעשות את זה שוב. אני והוא החלפנו מספרים.

נהניתי בחברתו כל כך שזה מלחיץ אותי.

"איפה את היית?!" בקולה של אימא שלי נשמע הקלה וגם כעס.

"הייתי בקומה השמונה עשרה." מלמלתי ויצאתי החוצה מהמעלית, מתעלמת ממנה ונשענת כנגד הדלפק כשהטלפון בידי.

"הולי. כנסי אל המשרד שלי בבקשה."

עשיתי כדבריה וחיכיתי שתיכנס. לאחר שנכנסה היא סגרה את הדלת מאחוריה והתיישבה במקום שלה בעוד שאני יושבת מולה. "אני רוצה לדעת ממתי את מדברת ככה." היא דרשה.

"זה נפלט לי. אני מצטערת." גלגלתי את עיניי ונאנחתי, מסתכלת על המבט המאוכזב שלה. "את יורשת החברה הולי, אל תעשי כאן בושות חלק מהאנשים כאן עדיין יעבדו פה כשאת תתפסי את מקומי."

"אני לא עשיתי בעיות!" מחיתי בכעס.

"פשוט... תתנהגי בהתאם למקום בסדר?"

הנהנתי באנחה ושילבתי את זרועותיי כנגד החזה שלי. "אני נותנת לך הזדמנות אחרונה תנסי לשפר את ההתנהגות שלך בסדר מותק?" היא שאלה ואני הנהנתי בחיוך קטן.

"יופי. עכשיו בואי ותני לי חיבוק." היא אמרה ונעמדה, פותחת את זרועותיה לרווחה. צחקתי והתקדמתי אליה, מחבקת אותה בזמן שהיא מחבקת אותי ומלטפת את ראשי באותו זמן. "אני אוהבת אותך ואני רק רוצה שיהיה לך טוב את יודעת את זה נכון?" היא שאלה ואני הנהנתי בחיוך.

"אני מצטערת על איך שהתנהגתי." התנצלתי ובאמת התכוונתי לזה.

"אל תתנצלי בפניי. תתנצלי בפני הארי." היא אמרה והתנתקנו מהחיבוק, היא משפשפת את זרועותיי בחיוך בעוד שהמבט שלי משתנה למריר ומלא שנאה. "אני לא מתכוונת להתנצל בפניו."

היא נאנחה, "טוב אז לכי תסיימי את מה שנתתי לך." היא אמרה. "אבל במשרד שלו ופשוט אל תדברו." היא נאנחה.

גלגלתי את עיניי, "למה אני לא יכולה להיות איתך?"

"אני צריכה לנסוע לפגישה נוספת." היא אמרה. הנהנתי באנחה והשפלתי את מבטי. "תתנהגי יפה הולי, אני מבקשת." היא התחננה וסידרה את שערי. נחרתי בכעס ולקחתי צעד לאחור, מסדרת את השיער שלי בצורה שאני רוצה. היא חייכה בשעשוע.

"קדימה מותק, תחזרי לעבוד."

הנהנתי ויצאתי מהמשרד שלה, סוגרת את הדלת מאחוריי ומתקדמת אל המשרד של הארי. אני לא אתן לו להוריד את המצב רוח שלי אחרי שזאין העלה אותו. אני פשוט אשתוק ואתעלם ממנו. נכנסתי למשרד, פוגשת בפניו המופתעות של הארי וסוגרת את הדלת אחריי. התיישבתי מבלי להגיד מילה והמשכתי את העבודה. הדפים נשארו על השולחן כמו שהם.