"תני לי את הטלפון שלך עכשיו." אימא שלי אמרה. עומדת מולי עם מבט זועף ונוקב על פניה, מושיטה את ידה ומחכה שאביא לה את הטלפון שלי.
"לא! אימא אני מצטערת. זה נפלט לי!" נשמעתי נואשת. החזקתי את הטלפון חזק ביד ימין שלי.
"הולי. תני לי את הטלפון עכשיו." היא אמרה בטון מזהיר.
"אימא אני נשבעת שלא התכוונתי להתפרץ עלייך ככה. הארי הזה עיצבן אותי!" רקעתי ברגלי.
"אני לא מבינה מה יש לך נגדו! אין לך מושג כמה מקסים הוא ואת מתנהגת אליו לא יפה! אם את לא רוצה שאני אקח לך את הטלפון תספרי לי את הסיבה שאת מתנהגת אליו כמו שאת מתנהגת!" היא הרימה את קולה בטון תקיף.
"אימא!" צווחתי בטון גבוה, היא הרימה את גבותיה והידקה את הלסת שלה, משלבת זרועות ומביטה בי בציפייה.
"אני מחכה." היא אמרה. "או שלא תגידי לי ותתני לי את הטלפון."
"הוא הקיא לי על הנעליים ביריד." אמרתי והיא שמטה את זרועותיה לצדדים והתחילה לצחוק. "מה?" היא שאלה.
כיווצתי את גבותיי בכעס, "לא שמעת מה אמרתי?"
"שמעתי. שמעתי." היא צחקה, "הארי הקיא לך הנעליים ועד עכשיו את כועסת עליו? אני בטוחה שהוא התנצל."
"הוא כן." הודיתי.
"אז למה את מתנהגת אליו לא יפה?"
"כי הוא מעצבן אותי בכללי." רטנתי.
"הולי אני רוצה שאת והארי תבלו קצת זמן ביחד." היא אמרה. הרמתי גבה וצחקתי לה בפרצוף, "אני אומרת לך שהוא מעצבן אותי ואז את אומרת שאת רוצה שאני אבלה איתו? כן בטח."
"חוץ מזה, למה את כל כך אוהבת את הארי הזה?" קולי היה תוקפני. היא גיחכה אבל חייכה ברוגע. "כי אני מכירה אותו. הולי באמת שהוא בחור טוב, הוא לא ינסה לעשות רע לאף אחד ואני בטוחה שהוא הקיא לך על הנעליים בלי כוונה."
"את רק העסקת אותו לעבודה מאיפה את מכירה אותו?" התעצבנתי.
היא פערה את עיניה ופישקה את שפתיה. פעם ראשונה שאני רוצה את אימא שלי מעט לחוצה, הרמתי גבה. "טוב הולי, תקשיבי אני אדבר עם הארי ובמקום שתעבדו בשבוע הבא תצאו ביום ראשון לבלות יחד."
"לא!" צעקתי, "דיי אימא."
"אז תביאי לי את הטלפון שלך עד סוף החודש." היא אמרה.
"אבל החודש הזה רק התחיל!" צעקתי.
"בדיוק."
"בסדר. אוקי. יופי." מלמלתי בעצבים. "הטלפון נשאר אצלי!" קראתי לאחר שהפניתי לה גב ועליתי למעלה אל החדר שלי.
לאחר שנכנסתי אל החדר שלי טרקתי את הדלת מאחורי.
זה כל כך דפוק, מה כל כך חשוב לה שאני אסתדר עם הארי? למה זה כל כך חשוב לה שאני אהיה נחמדה אליו. מה הקטע שלה? אני מרגישה שזה לא יותר מסתם עובד של אימא שלי אני מרגישה שהוא משהו יותר מזה.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
