Roller Coaster// H.S

1.0

אימא שלי התקשרה משהו כמו בערך חמש עשרה פעם. השעה שמונה וחצי והיא התחילה להתקשר מהשעה שמונה. הלכתי מהם, לא שמים לב שהלכתי למקום בו ישבנו לנוח. חייגתי לאימא שלי. מתפללת שלא שומעים את המוזיקה כל כך חזק כי אני מהמקום שעמדתי לא שמעתי אותה כל כך חזק.

"הולי פיטרסון! איפה את לעזאזל?!" אימא שלי צעקה.

"אני אצל לואי..." אמרתי, מכחכחת בגרוני ואז נושמת עמוק.

"תחזרי הביתה מיד!" היא צעקה.

"אימא אני אחזור מאוחר... בעשר וחצי בערך, אחת עשרה." אמרתי.

"אני רוצה אותך בבית תוך כמה דקות! זה לא נתון לויכוח!" היא צווחה.

"אימא תירגעי מה יש לך?" ניסיתי להרגיע אותה עם הקול שלי בכך שעשיתי טון חסר אונים.

"מה יש לי? מה יש לי הולי? את נמצאת שעה וחצי רחוקה מהבית. משקרת לי שאת נמצאת בבית ספר, אצל לואי... ובעצם כל היום הולכת לבלות?! מבריזה מבית ספר?!" היא צעקה. פערתי את פי והסתכלתי אל כיוון המסיבה. כולם עדיין רוקדים. הפניתי את הגב ובלעתי את הרוק שלי.

"מה?" שאלתי, "על מה את מדברת אימא?"

"אל תשחקי איתי הולי!"

"מאיפה את יודעת?"

"אני עקבתי אחרייך!" היא צעקה ואז תוך רגע נהיה שקט בצד השני, פערתי את עיניי. מה לעזאזל?

"מה עשית?! את כאילו נמצאת פה?!" צרחתי.

"לא. עקבתי אחרי המיקום של הטלפון שלך. דיברתי עם מורים שלך ולא היית בשיעורים שלהם." היא אמרה, קולה רגיל. לא חלש, לא חזק.

"מה?!" צרחתי, "אין לך שום זכות לעשות את זה!"

"אני אימא שלך!" היא הרימה את קולה.

"לא אכפת לי! אין לך שום זכות! אני חוזרת הביתה מתי שאני רוצה היום. ביי!" צעקתי וניתקתי לה בפרצוף. איך היא מעזה? זין על זה שהיא אימא שלי, אין לה שום זכות לעקוב אחרי ולחדור לי לפרטיות.

כמה זמן היא עושה ככה? זה בטוח לא פעם ראשונה שהיא עושה את זה. זה רק מראה לי כמה היא לא סומכת עליי. פאק היא עיצבנה אותי כל כך עכשיו. אני רותחת עליה. לא אכפת לי מה היא תגיד לי אחר כך. היא הגזימה. היא פאקינג הגזימה.

לעקוב אחריי? אפשר לחשוב כאילו יחטפו אותי.

אנשים עוברים לידיי, חלק מהם שולחים מבטים, חלק ממשכים בדרכם כאילו אני אוויר. לא שזה אכפת לי כי אני לא מכירה אף אחד.

זה כל כך דפוק, היא דפוקה. אני לא מאמינה שאני מדברת ככה על אימא שלי אבל היא בהחלט עלתה לי על העצבים. אני בטוחה שאני אתחרט על מה שאני אומרת, חושבת אחר כך אבל עכשיו אני לא שולטת בעצמי. אני רותחת מזעם.