כשאני מרימה את עיניי אני רואה את המבט הקשה, העצבני והזועם של הארי. פערתי את עיניי. צ'אד נעמד מהר. "עוד פעם אתה?!" הוא התעצבן.
הארי הרחיק אותי ממנו, עמדתי לידו כשעליי הלבשה תחתונה בלבד. הוא לא משחרר את האחיזה מהזרוע שלי. "תקשיב לי טוב, אם עוד פעם אחת אתה נותן לה משהו כזה אני נשבע לך שאני אהרוס אותך!" הארי נהם.
אני בחיים לא שמעתי אותו ככה ואני בחיים לא ראיתי אותו עצבני כמו עכשיו. הוא לא היה עצבני ככה אפילו אחרי מה שאמרתי לו בבית שלי. איך לעזאזל הוא מצא אותי?
"אני ממש מפחד." צ'אד צחק. מרגיז את הארי יותר. האחיזה שלו בי מתחזקת. "אני חושב שאתה מכאיב לה." צ'אד אמר בכעס והסתכל על האחיזה של הארי בי. הארי שיחרר אותי ושנייה אחר כך הוא אגרף את ידו בחוזקה ושלח אותה אל הפרצוף של צ'אד מה שגרם לו ליפול על הדשא ולי לכסות את פי ולהשתנק.
"מה אתה עושה?!" צרחתי.
לס יצא מהבריכה ובדק אם צ'אד בסדר בעוד שטים וטדי נעמדו מול הארי. "מה הבעיה שלך?" טים שאל את הארי בטון מאיים.
"איפה הבגדים שלך?" הארי שאל אותי בכעס. מתעלם מהשניים שמולו.
"לך מכאן!" צעקתי.
"תגידי לי איפה הבגדים שלך או שאני אקח אותך ככה לאימא שלך." הוא דיבר בשיניים חשוקות ולאחר שסיים לדבר הוא הידק את לסתו בחוזקה. פערתי את עיניי אבל עשיתי את זה, הצבעתי אל איפה שהבגדים שלי נמצאים.
משום מה הייתי מבוהלת ממנו.
צ'אד נעמד והסתכל על הארי במבט רצחני. הוא ניסה להגיע אליו אבל לס תפס אותו ואמר לו שזה לא שווה את זה. החזה של צ'אד עלה וירד בפראות אחרי כל נשימה.
לאחר שהארי לקח את הנעליים שלי והבגדים הוא תפס במפרק ידי ומשך אותי אחריו. כמה בחורים ובחורות שלחו מבטים וחלק אפילו צחקו עליי אבל לא ממש התייחסתי לזה. אני בטוחה שהארי לא התייחס לזה.
הוא צעק עליי להיכנס לרכב וזה מה שעשיתי. בלי בעיות. הייתי שיכורה אבל מספיק פיקחת כדי לזכור את כל זה מחר. ולא הייתי רוצה לזכור את זה.
הוא שם את הבגדים שלי עליי ביחד עם הנעלים ואז התניע את הרכב. לקחתי את החולצה שלי ולבשתי אותה בחזרה. ככה גם לגבי המכנס והנעליים. רק לאחר מכן שמתי חגורה. אני מזהה את הדרך. אנחנו לא הולכים לבית שלי אלא לשלו.
אנחנו לא אומרים כלום אבל אני מרגישה שהארי עלול להתפרץ עליי בכל רגע. הוא מחנה את הרכב שלו ברגע שאנחנו מגיעים. אנחנו נכנסים אל הבניין ועולים אל הקומה שלו לאחר שדומם מנוע ונעל את הרכב. עדיין שתיקה.
אני לא מעזה לדבר. מפחדת שכל דבר קטן שאגיד ירגיז אותו יותר.
הוא פותח את הדלת לדירה שלו כמה שניות אחרי שיצאנו מהמעלית. נכנסתי פנימה ראשונה והוא אחריי, נכנס ונועל את הדלת.
YOU ARE READING
Roller Coaster// H.S
Fanfiction"החיים הם כמו רכבת הרים, יש עליות ויש ירידות. אבל זאת החלטה שלכם אם לצעוק או ליהנות מהנסיעה."
