His diamond [3]

סופיה (7)

מיה נכנסה לחדר שלי וזרקה את התיק שלה על המיטה שלי.
היא לבושה בסווטשירט, שאני כמעט בטוחה שהוא של אית'ן ונראית עייפה ועצובה לגמרי.
"אני לא רוצה לדבר," לחשה ונשכבה לידי.
היא עצמה את עיניה ובחנתי אותה.
זה מוזר שהיא גדולה יותר ממני, זה מרגיש שהיא הרבה יותר קטנה..
העברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה ונישקתי את הלחי שלה.
קמתי מהמיטה והלכתי לחדר של ג'יימס.
בחנתי אותו והוא אותי בחזרה. "אתה אמור לשמור עליי, אתה יודע?"
"יש כאן דלת שמחברת בין החדר שלי לשלך. איפה מיה?"
"היא ישנה בחדר שלי."
אני לא מבינה למה הם עושים את זה, למה הם מפרידים בינה לבין אית'ן? חוץ מדיכאון למיה וזעם לאית'ן זה לא יתן להם הרבה..
"למה היא ישנה?" נעצתי בו מבט והוא נאנח והעביר את ידו בשיערו. "אני תמיד צודקת."
"נכון, חתלתולה שלי." הוא הרים אותי עליו ונישק את צווארי בנשיקות חמות ורטובות שגורמות לאיברי לפעום. "תפסיק." לחשתי בקול צרוד מתשוקה. "אנחנו לא יכולים לעשות את זה, ואני במחזור.."
"אני שונא את זה."
"גם אני." לחשתי לו.
הוא הוריד אותי על המיטה ונשק למצחי.
"אני הולך להגיד שלום לרוז והקטנים," הוא לחש לאוזני. "אני כבר בא."
"תישאר איתי, ג'יימס. בבקשה," הוא ליקק את שפתיו והנהן. הוא נשכב על המיטה לידי.
"בטוח שאת עדיין במחזור, נכון?" הוא שאל ובחן אותי.
זה הרגיש שהוא יודע שזה שקר.
הסמקתי והשפלתי את מבטי. "אני שיקרתי.. אני לא באמת במחזור, גם אתמול לא הייתי."
"אז סתם רצית לבזבז לי כסף וקנית מלא טמפונים?"
"לא, פשוט-"
"אני צוחק." הוא לחש לשפתיי.
התקרבתי אליו עוד קצת, כך ששפתינו נגעו.
"מה את עושה?" לחש.
בחנתי את עיניו הנוצצות, הוא רוצה את זה בדיוק כמו שאני רוצה. "אני רק רוצה נשיקה,"
"אני לא יודע אם זה רעיון טוב, יהלום קטן." הנהנתי והתרחקתי ממנו.
הסתובבתי לצד השני ועצמתי את עיניי.
הוא סובב אותי אליו והצמיד את שפתינו באגרסיביות.
הוא הרים אותי עליו והחדיר את לשונו לפי, מצץ, סרק וליקק כל חלק בפי, כאילו הוא זקוק לי.
גנחתי ועטפתי את ידיי סביב צווארו.
ידיו נחו על מותני והוא הזיז אותי כך שאני מתחככת בזקפה שלו. "רק הלילה," לחש לשפתיי. "אנחנו לא נדבר על זה יותר לעולם, לא נתנשק עוד פעם, אם מישהו ידע, יכול להיות שיקחו אותך ממני." בחנתי את עיניו והנהנתי בידיעה שזה לא יקרה.
הוא נישק את צווארי ואת עצם הבריח שלי.
"אני אוהב את הטעם שלך, יהלום שלי." הוא לחש והפך אותנו.
הוא ירד למטה עם גופו והוריד את המכנס שלי.
הוא קרע את התחתונים וליטף את קפליי.
"פיה?" לחש בקול צרוד ועמוק.
"כן, ג'יימס?"
"תפשקי את הרגליים שלך, ותשאירי אותן ככה עד שאגיד אחרת."
"ואם אתחרט ולא ארצה לעשות את זה?"
"אז תגידי לי." לחש ונישק את פנים הירך שלי.
איברי פועם ורטוב כל כך, אני צריכה אותו בטירוף.
"ג'יימס?" הוא התעלם וליקק את פתחי. "הו, פאק." גנחתי.
"את רטובה כל כך, פיה.. אולי אני אזיין אותך בלי הקדמה,"
"אולי.. אולי כדאי," גמגמתי. "ולוותר על ללקק את הכוס הטעים שלך? לא נראה לי." הוא מצץ את הדגדגן שלי והכניס אליי אצבע.
אף פעם לא עשו לי את זה, אף פעם לא ירדו לי או הכניסו אליי אצבעות.. ג'קסון פשוט היה מזיין אותי. כשאני חושבת על זה יותר לעומק אני מבינה שאף פעם לא היה לו אכפת ממני..
ג'יימס הרים את מבטו אליי ובחן אותי. "מה את חושבת?"
"מה?"
"זה או שאני עושה משהו לא בסדר, מה שלא סביר, או שכואב לך או שאת עצובה או ש-"
"ג'קסון אף פעם לא באמת אהב אותי," לחשתי והרגשתי דמעות דוקרות את עיניי.
הוא הוציא ממני את האצבעות שלו.
הוא עלה בחזרה למעלה וחיבק אותי. "זה בסדר, יהלום קטן." הוא ניגב את הדמעות שזלגו מעיניי.
"הוא הפסיד, יהלום שלי. את האישה הכי יפה ומושלמת וטעימה שאי פעם פגשתי." לחש לאוזני. "ואני שמח שהוא לא אהב אותך, כי עכשיו את רק שלי. תמיד תהיי רק שלי." נצמדתי אליו והוא נישק אותי עוד פעם. "לכי לישון, קטנה." הוא לחש. "אבל אני רוצה-"
"אני גם רוצה את זה, פיה.. את אפילו לא מבינה כמה,"
"אז בבקשה תזיי-"
"יהלום, אני מבטיח לך שמחר נעשה כל מה שאת רוצה," הנהנתי פעם אחת ונשכבתי עליו שהוא מחבק אותי. "אני אוהב את השיער המתולתל שלך."
"אני אוהבת את השרירים שלך." לחשתי ונישקתי אותו. "לילה טוב, ג'יימס."
"לילה טוב, יהלום שלי."

התעוררתי בבוקר והלכתי למטבח.
מיה ישבה בשולחן וג'יימס לידה. חייכתי אליה אבל היא לא חייכה אליי בחזרה. "בוקר טוב," ג'יימס אמר ובחן אותי.
עיניו נוצצות מתאווה ותשוקה.
"איך את מרגישה?" שאלתי את מיה והתעלמתי ממנו. "שאני רוצה לחזור לישון ולא לקום אף פעם.." חייכתי חיוך מנחם וליטפתי את ידה.
לאונרדו נכנס למטבח ובחן אותנו.
מיה נאנחה וקמה מהשולחן. היא הלכה לחדר שלי, כנראה..
"מה יש לה?" לאונרדו שאל. "אני לא יודע," ג'יימס אמר.
"היא עייפה, היא מתגעגעת לאית'ן ואתם מתנהגים אליה כמו מניאקים."
"וכל זה הבנת בכמה שניות?"
"אתה מזלזל בי, לאונרדו. הבנתי את זה בחצי שנייה, בשאר השניות חשבתי מה אני רוצה לאכול." ג'יימס בחן אותי וחייך. "מה? אני רעבה," משכתי בכתפיי.
לאונרדו התיישב לידי והתרחקתי מעט.
הוא בחן אותי. "אני לא אפגע בך, סופיה."
"אני לא בטוחה שלא תעשה את זה.." מלמלתי ונצמדתי אל ג'יימס. "אתם כאילו.. ביחד?"
"לא. אני שונאת אותו." אמרתי ונעצתי בו מבט. "למה?"
"כי הוא בן זונה. הוא חושב שהוא יותר טוב ממני והוא חי בסרט, הוא חושב שהוא-"
"סופיה." הוא נהם. "תירגעי, אני עדיין השומר שלך."
גלגלתי עיניים וקמתי מהשולחן.
מזגתי לי מים והתיישבתי בחזרה. "איך השגת את המספר של סקרלט?"
"קוסם טוב לא מגלה את הסודות שלו, לאונרדו.." לחשתי ולגמתי מהכוס. "טוב.. אני אשאיר אותכם לבד, אני פשוט רוצה להחליף בגדים."
"אם קורה משהו תצעקי."
"בסדר," לחשתי.

᯽

ג'יימס נכנס לחדר שלו ועלה מעליי.
הוא נישק את צווארי ואת עצם הבריח שלי, מצץ את עורי שם והוריד לי את המכנס.
"התנהגת כמו ילדה רעה בבוקר,"
"עם לאונרדו?" הוא הנהן ונישק את דרכו אל התחתונים שלי. "למה את לא לבושה?" שאל בשקט, זעם נשמע בקולו. "אני לבושה,"
"חזייה ותחתונים זה לא לבושה." הוא קרע ממני את התחתונים והטלפון שלו צלצל. "זין.." מלמל.
"נו, ג'יימס, תענה אחר כך."
"זה אית'ן, אני חייב לענות עכשיו." נאנחתי והוא ענה, הוא חיכה כמה שניות ואז אמר, "כן." ונתן לי את הטלפון. "לאונרדו אמר לי שאת כועסת עליו."
"אני.. כן.. בגלל שהוא מניאק. אני שונאת אותו."
"את רוצה שאדאג לך לשומר אחר?"
"לא! ממש לא.. הוא אולי מניאק אידיוט ומזדיין, אבל הוא שומר טוב.. ונראה לי שהוא באמת דואג לי," הוא חייך והכניס אליי אצבע.
נשכתי את שפתיי בשביל לא לגנוח. "לא קורה ביניכם כלום, נכון?"
"מ..ה? מה יכול לקרות ביני לבין המנ..מניאק הז..ה?"
"למה את מגמגמת?" שאל.
נעצתי מבט זועם בג'יימס, שנראה משועשע.
הוא לחץ על הדגדגן שלי ובחן אותי.
גניחה שקטה נפלטה מפי. "סופיה?" אית'ן שאל. "מה את עושה?"
"אני.. ביי!" ניתקתי את הטלפון וסטרתי לג'יימס. "אתה פאקינג אידיוט!" הוא הנהן וינק את הדגדגן שלי לפי.
מצץ והחליק לתוכי עוד אצבע.
תפסתי בשיערו וגנחתי.
"את אוהבת את זה?" לחש לאיברי. "את אוהבת שאני מוצץ את הדגדגן שלך כאילו את ילדה קטנה ומלוכלכת, חתלתולה שלי?"
הנהנתי והרמתי את אגני וניסיתי ליצור חיכוך עם אצבעותיו.
"תירגעי או שאני אפסיק, חתלתולה," בחנתי אותו והוא ינק את הדגדגן שלי לפיו.
"הו, ג'יימס," גנחתי וזזתי מעט בשביל להגביר את החיכוך.
הוא מצץ וליקק את הדגדגן שלי חזק יותר וגמרתי בצעקה.
זו הייתה האורגזמה הכי טובה שהייתה לי אי פעם.. זה הרגיש טוב כל כך, הרבה יותר טוב מהאורגזמות שג'קסון היה מביא אותי אליהם. "תשתקו! אני מנסה לישון!" מיה צעקה מהדלת שמחברת בין שני החדרים. "תשתקי את, מיה. זה הבית שלי להזכירך," ג'יימס נהם. "ואית'ן הוא חבר שלי, להזכירך! אם אני אספר לו על-"
"את לא! את יודעת למה?! כי הוא לא פאקינג רוצה לדבר איתך."
"ג'יימס," לחשתי והיא התכווצה, דמעות נצצו בעיניה. "אני שונאת אותך,"
"מיה, אני לא-" היא טרקה את הדלת והיא העביר את מבטו אליי. "אני מצטער.. לא התכוונתי לזה."
"אני לא זו שאתה צריך לבקש ממנה סליחה.."