His diamond [3]

ג'יימס (29)

מאז שהסרטון נשלח לפני שבוע, אני לא מפסיק לחשוב על סופיה, ולא מפסיק לזיין נשים אחרות בשביל להוציא אותה מהראש שלי.
אני אוציא אותה משם רק בגלל הילדה שלנו, ולא בגלל שאני רוצה, וברגע שהיא תלד, הילדה תהיה שייכת לי.
סופיה בוגדת.
לעזאזל, זה משהו שלעולם לא חשבתי שאגיד או אחשוב, אבל זה מה שהיא.
אית'ן עדיין לא מאמין שהיא עשתה את זה, ומיה מזועזעת. אית'ן הוא היחיד שמאמין שהיא לא עשתה את זה, ועמוק בתוכי, אני גם מאמין בזה.
אבל גם אם יש בבגידה הזו רק טיפה של אמת, אני לא רוצה לראות אותה יותר בחיים.
"לא." אית'ן נהם על דומיניק ויכולתי להישבע שאם מיה לא הייתה לידו הוא היה תוקע לו כדור בראש. "היא לא עשתה את זה! אני מכיר את סופיה, היא לא בוגדת."
"גם אני לא חושב שהיא הייתה עושה את זה, דומיניק.. היא אוהבת את ג'יימס ממש." קולטון הסכים ובחנתי את כולם. הייתי בשקט.
רוז יושבת לידי, שקטה גם ורק נושכת את שפתיה. "מה קרה?" שאלתי בשקט את אוזנה. "יש לי המון דברים להגיד, ג'יימס.. אף אחד לא ממש נותן לי לדבר,"
"תגידי לי," לחשתי לה. "אתה תשנא אותי."
"אני אח שלך, אני לא יכול לשנוא אותך."
"אני חושבת שסופיה לא עשתה את זה, ואני בטוחה בזה במאה אחוז, אבל-"
"סופיה בחיים לא הייתה עושה את זה! תפסיקו- פאק!" אית'ן צעק וירה לתמונה שמעל האח.
היא התנפצה ומיה חיבקה אותו והוא נישק אותה.
דומיניק ולאונרדו נעצו בו מבטים זועמים, הם ביחד כבר די הרבה זמן, והתחתנו לפני יותר מחודשיים, שיקבלו את זה כבר.
הטלפון שלי צלצל וכל החדר השתתק ובחן אותי. "אתה יודע טוב מאוד שלא מכניסים לכאן טלפונים." איידן אמר בקול שקט ומאיים. "אתה יודע טוב מאוד שאני לא שם זין על מה שאתה אומר, חוץ מזה, אני מחכה לתשובה ממישהו." הטלפון המשיך לצלצל ועניתי. "ג'יימס," קולה של סופיה נשמע מעבר לקו. "ג'יימס.. אני-"
"מה את עושה?" קול נוסף נשמע מאחוריי הקו. מיה התכווצה ואית'ן הידק את לסתו.
דומיניק בחן את אית'ן והרים גבה. "אני מצטערת," היא לחשה וניתקה את הטלפון.
"זה היה הוא?" מיה שאלה בגמגום. "אנחנו רצחנו אותו.. זה לא הגיוני," אית'ן אמר. "אני זוכרת שרצחת אותו, אני צפיתי בכל התהליך, להזכירך, אבל.. אבל היה לו את הקול שלו." הוא הצמיד אותה אליו ונישק את ראשה בזמן שפתחתי את המחשב. "מה אתה עושה?" ריס שאל ובחן אותי.
לאונרדו ישן באחד החדרים כי הוא מסומם בטירוף, כך שאנשי המחשב היחידים שאיתי כרגע הם ריס וקולטון, ריס מבין במחשבים יותר מקולטון אבל קולטון טוב בעיקר בפריצות לאתרים.
"ריס-" אלה התחילה להגיד וג'ואי - הילד שלהם - הקטן התחיל לבכות וקטע אותה.
הוא רק בן שבועיים והוא פשוט מתוק ברמות. "אני אלך אליו," היא לחשה בשקט והרימה אותו עליה. "אני אלך להניק אותו, ריס.."
"בסדר, סינדרלה שלי." הוא נישק אותה והיא הלכה. "אני יכולה רגע להגיד משהו?" רוז שאלה ובחנה את כולם.
אית'ן הנהן וכולם בחנו אותה. "גם אם היא באמת עשתה את זה, אתם באמת חושבים שזה הוגן שתיקחו ממנה את הילדה שלה? ג'יימס, אני מכירה אותך, זה לא מתאים לך לעשות את זה."
"זה לא מתנהל לפי מה מתאים או לא מתאים, ילדה שלי, את יודעת את זה. ברגע שמישהו בוגד, זה או מוות, או גירוש מהמקום.. ברוב הפעמים זה מוות. היא צריכה להגיד תודה שרק את הילדה ניקח ממנה, ולא גם את החיים,"
"זה לא מגיע לה!" היא צעקה. "אם היו לוקחים ממני את לוסיאנו וקייד אני הייתי מתאבדת! ואני יודעת שאתה אוהב אותה, ג'יימס. אתה אהבת אותה, אתה תמיד אהבת אותה, ואתה תמשיך לאהוב אותה לנצח. תפסיק לשקר לעצמך!"
"היא צודקת," מיה לחשה. "ומעבר לזה שאתה אוהב אותה, היא אוהבת אותך כל כך. חוץ מזה, בכלל לא בטוח שהיא בגדה בך.. יכול להיות שהסרטון מזוי-"
"הסרטון לא מזויף," מלמלתי בזעם ואית'ן קירב אותה אליו. "תגיד לה לא לדחוף את האף שלה או שאני-"
"תמשיך לנסות לאיים עליה ועוד שנייה הדבר היחיד שאחד מאיתנו ידחוף, זה את הסכין שלי, לתוך הלב שלך." צמצמתי את עיניי בחוסר אמון והוא לקח את הסכין שלו. "אית'ן!" מיה צעקה ולקחה ממנו את הסכין. "אתה השתגעת?!"
"שלא יאיים עלייך!" הוא נהם והיא לקחה ממנו את הסכין. "די, אית'." היא לחשה ונשקה לשפתיו.
היה שקט ועכשיו היה אפשר לשמוע את הנערים המטומטמים מדברים, "קולטון," קים נאנחה. "אתה לא מבין כלום. הוא אוהב יותר ש-"
"אני לא מבין כלום, קטנטונת? הוא חבר שלי. אני יודע מה הוא אוהב, אנחנו מדברים על זה."
"אתם מדברים על סקס?" היא שאלה והוא התעצבן. "אנחנו מדברים עלייך."
"אתם מדברים על איך הוא מזיין אותי?"
"לא. אני מסביר לו איך לזיין אותך." היא הסמיקה והעבירה את שיערה אל מאחוריי אוזנה. "איך את חושבת שהוא יודע בדיוק איפה את אוהבת שמלקק-" דומיניק כחכך בגרונו ושניהם השתתקו. "סליחה, דום.."
"ידעתי שאתם לא רק ידידים." אית'ן אמר בחיוך וריס הסתכל על קולטון וסימן לו לבוא לצד.
הם הלכו ביחד ושמתי לב שהוא זרק לו מטבע. אין לו מושג מה זה אומר ואני גם לא רוצה לדעת.
מיה בחנה את קים בפה פעור. "למה לא סיפרת לי?"
"לא סיפרתי לאף אחד." היא אמרה בשיניים חשוקות ואלה נכנסה לחדר עם ג'ואי הקטן על ידיה.
"אני חושבת שאלך לישון." היא לחשה לריס והוא הנהן ונישק את מצחה.
הידקתי את לסתי.
היא יצאה וכל החדר השתתק בחזרה עד שמיה פתחה את פיה עוד פעם, "בכל מקרה, אני פשוט חושבת שאתה אוהב אותה."
"אוהב אותה? אני לא אוהב אותה, מיה. אני לא בטוח שאי פעם אהבתי אותה." אמרתי ואית'ן הידק את לסתו.
הוא יכול להתעצבן כמה שהוא רוצה, אבל אני שונא בוגדים.
די מטומטם בהתחשב בעובדה שבגדתי בכנופייה של אבא שלי, אבל זה היה בשביל אחותי, והיא חשובה לי יותר מכל אחד, לעזאזל.
"אני שונא אותה." אמרתי וקמתי משם.
המחשב כבר התעדכן וקיבלתי את התוצאות של מה שביקשתי. "זה המיקום שלה," סובבתי את המחשב לאית'ן. "תוציאו אותה משם, לא תוציאו אותה, העיקר שהילדה שלי תהיה איתי. מבחינתי שתישאר שם ורק שתלד תפרצו לשם בשביל להביא אותה אליי."

᯽

רוז נכנסה לחדר שלי עם דמעות בעיניה. "למה את בוכה? מה דומיניק עשה לך?"
"כלום." היא לחשה וחיבקתי אותה. "רוז, מה קרה?"
היא בחנה אותי וליקקה את שפתיה. "איך אתה מסוגל לעשות את זה?"
"את מה?"
"אתה פשוט נתת לאית' את המיקום שלה, לא היה לך אכפת אם יוציאו אותה משם או לא. מבחינתך שיתעללו בה, והעיקר שהילדה שלך תהיה איתך, כי-"
"היא בוגדת."
"אתה לא בטוח בזה!" היא צעקה וניגבתי את הדמעות שלה. "זה לא מגיע לה.. לא מגיע לה שתגיד את זה, היא אהבה אותך."
"ובכל זאת בגדה בנו."
"היא לא."
"רוז, לעזאזל, תחזרי לישון." היא הנידה בראשה. "תבטיח לי שתוציא אותה משם."
"אני מבטיח לנסות. בסדר?" היא הנהנה. "לילה טוב,"
"לילה טוב," אמרתי.
היא יצאה מהחדר וסגרה את הדלת והטלפון שלי צלצל פעם נוספת.
עניתי והיה שקט על הקו, חוץ מבכי קטוע לא היה הרבה. "היי," אחת מהעובדות נכנסה לחדר שלי ובחנה אותי. "את רואה, בייבי? לא אכפת לו ממך, הוא רוצה לשכוח ממך." קולו של ג'ק נשמע מעבר לקו. "אתה.. אתה אמרת שאתה.. תעזור לי לברוח." קולה השקט של סופיה נשמע ואז זעקת כאב.
בחרתי להתעלם.
אני לא חושב שזו שיחה אמיתית, וגם אם כן, זה בטח רק כי הם רוצים שאחשוב שהיא סובלת.
העובדת התקרבה אליי ובחנה אותי.
היא ליטפה את צווארי בשפתיה וחייכתי. "לא.. לא ג'יימס! אל תזיין אותה, בבקשה, בבקשה אל תעשה את זה.. אני יודעת שאת שומע אותי, בבקשה, ג'יימס. אסור לך! אסור לך לזיין אותה. אני שלך, אתה זוכר?" אתה אוהב אותי." היא בכתה וקולה נשבר באמצע.
"אני לא אוהב אותך." אמרתי. "את בוגדת וזונה ואני לא פאקינג אוהב אותך." אני לא יודע אם היא שמעה את זה, או לא, אבל אני מתכוון לכל מילה.. טוב, לפחות אני מנסה להתכוון לכל מילה. זה כואב מדי להודות בזה.
"כואב לי, ג'ק! תפסיק! תפסיק! זה כואב לי. צא ממני, ג'ק." היא לחשה. "תפסיק. תפסיק, בבקשה, ג'ק. אתה.. אתה מכאיב לי,"
"חתלתולה טובה," שמעתי אותו לוחש. שלא פאקינג יקרא לה ככה.
"ג'ק.." היא לחשה בקול צרוד. קולה מכאיב לי כל כך.
למה היא עושה את זה? למה היא משקרת ככה?
ניתקתי את השיחה והעובדת הורידה לי את הבגדים. "עם מי דיברת?" היא שאלה בקול מתוק. "לא מישהי שא אמורה להכיר,"