His diamond [3]

סופיה (12)

נכנסתי לסלון וג'יימס היה שם עם ולריה.
הם צפו בסרט והיא הייתה צמודה אליו.
הוא צודק. מה שעשיתי באמת לא היה בסדר. אבל.. הוא באמת מנסה להחזיר לי עכשיו?
"קולינס ישנה?" היא שאלה אותו והוא הנהן. "קרה משהו איתה?"
"היא סתם מתנהגת כמו ילדה קטנה," הוא לחש והיא עלתה מעליו. "לא עכשיו, ואל.." מלמל.
"אני באמת צריך לבדוק מה קורה איתה," אמר וקם מהספה.
הלכתי לחדר שלי במהירות, נשכבתי במיטה ועצמתי את עיניי.
בדיוק שנייה אחרי זה הדלת נפתחה.
"סופיה?" שאל. "את ערה?" לא עניתי. אני אפילו לא יודעת למה. אולי אני רוצה לראות מה הוא יעשה אם יחשוב שאני ישנה.
הוא התקרב אליי והתיישב לידי.
הוא העביר את שיערי אל מאחורי אוזני ונישק את הלחי שלי.
"את רק שלי, סופיה. לא אכפת לי אם את שומעת את זה או לא ולדעתי את כן כי הנשימות שלך מעידות על כך שאת ערה או שאת עומדת לשקוע בהתקף או שאת חולמת משהו ממש רע. אבל את שלי. רק שלי. ואני אוהב את זה שאת עומדת על שלך ומחזירה למי שמגיע לו, אבל מה שעשית היה יותר מדי. את באמת לא מבינה מה המשמעות של מה שעשית. אני לא יכול לחיות עם הידיעה שעשיתי משהו לא ברצונך.. את לא יכולה לעשות את זה." לא עניתי, אבל דמעה זלגה מעיניי והסגירה את זה שאני ערה.
הוא ניגב אותה ונשק למצחי. "לכי לישון, סופיה."
"אני מצטערת." לחשתי. "אני מצטערת כל כך."
"זה לא עוזר שאת מצטערת, לכי לישון, יש לי תחושה שאת צריכה את זה." הנהנתי.
הוא התכוון ללכת אבל תפסתי את ידו.
"אל.. אל תזיין אותה,"
"אני לא חושב שיש לך את הזכות להגיד לי את מי לזיין או לא." הוא אמר והשתחרר מאחיזתי. "אני רק השומר שלך, זוכרת?"
"ג'יי-"
"לילה טוב, חתלתולה."

למחרת בבוקר נכנסתי למטבח וולריה הייתה שם עם ג'יימס.
היא נשארה לישון כאן? למה היא נשארה לישון כאן? הוא עושה לי בכוונה? הוא עושה את זה בשביל לפגוע בי?
די, סופיה. אנחנו לא ביחד.
אנחנו לא ביחד והוא בן אדם מבוגר, הוא יכול לעשות מה שמתחשק לו.
"מה אתה אומר על השמלה הזאת?" שאלה בזמן שמזגתי לי מים.
"את נראית טוב בהכל, ואל." לחש וגלגלתי עיניים.
הוא בחן אותי ואמר, "בוקר טוב."
"בוקר טוב גם לך.." מלמלתי והעברתי את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"ואל.. השמלה הזאת לא מוגזמת קצת יותר מדי? זה בסך הכל מסיבת אירוסין." הלב שלי נסדק, נשבר והתנפץ.
מסיבת אירוסין?
הם מתחתנים? שניהם? ביחד? בעל ואישה?
לא. לא. לא.
"מה את אומרת, קולינס?" היא הראתה לי תמונה של שמלה מפוארת. "אני אומרת.." עשיתי כאילו אני בוחנת את השמלה בזמן שאני לוקחת את כוס המים בידי. "לכי תזדייני, כלבה." שפכתי עליה את המים וג'יימס נעץ בי מבט והניד בראשו בחוסר אמון. "אמרתי לך שהיא שונאת אותי!" היא צעקה על ג'יימס. "טוב לדעת שאנחנו מסכימות על משהו." נהמתי.
"והשמלה הייתה מכוערת, והיא בכלל לא תחמיא לך."
הלכתי לחדר שלי ואחרי כמה דקות ג'יימס נכנס לשם. "לך מכאן." נהמתי והורדתי את החולצה והמכנס שלי.
לבשתי שמלה לבנה עם פרחים אדומים.
"אתה מתחתן איתה?"
"כן."
"למה?" שאלתי ובחנתי אותו.
הוא לא צריך להתחתן איתה. "אני לא חייב לך כלום,"
"אני יודעת, אבל-"
"אז לא צריך להיות לך אכפת אם אתחתן איתה או לא. אם את רוצה להתחתן עם מישהו תתחתני עם ריד או עם איידן." הוא התקרב אליי ונצמד אליי עד שהייתי צמודה לקיר ואז הוא נישק אותי נשיקה שטוחה. "אל תעשה את זה, חתיכת אידיוט! אתה זה שאמרת שאני שלך!"
"כי את שלי! את רק שלי! ואת לא-" סטרתי לו. "לך תזדיין. תזיין את הזונה שלך עד שהיא תמות!" הוא התעצבן וריתק אותי לקיר. "אם תקראי לולריה זונה פעם נוספת, לא אכפת לי שומר או לא שומר, אני אשסף לך את הגרון."
"אתה אפילו לא אוהב אותה!" צעקתי.
הוא נעץ בי מבט זועם והוציא אקדח. הוא שם אותו בידי ורכן לאוזני. "אני הולך לאיידן, אני צריך לדבר איתו, אם קורה משהו אל תפחדי להשתמש בזה." הנהנתי והוא הלך.
הלכתי למטבח והכנתי לי ארוחת בוקר. בדרך כלל ג'יימס מכין לי, אבל אני מניחה שהיום הוא היה עסוק מדי בלזיין את ולריה.
"מה את מכינה?" היא נכנסה למטבח. "יש לזה ריח טוב,"
"זה פנקייקים.." מלמלתי ובחנתי אותה. "אה."
"את לא אוהבת פנקייקים?" שאלתי ובחנתי אותה. "אני אלרגית לחלב,"
"באמת?" הפכתי את הפנקייקים ובחנתי אותה. "כן." צחקתי והנדתי בראשי. "סיפרת לי עכשיו איך לרצוח אותך בקלות, תודה, ואל."