His diamond [3]

סופיה (14)

ג'יימס נכנס לחדר שלי באמצע הלילה. "את לבושה?"
"כן," לחשתי והוא הניד בראשו בחוסר אמון.
"אני אמרתי לך להיות עירומה."
"אני לא חייבת לעשות את מה שאתה אומר לי," הוא הידק את לסתו ונשכב לידי.
הוא הוריד את החולצה שלו וקשר בעזרתה את ידיי.
"את יפהפייה שהידיים שלך קשורות מעל הראש," הוא קרץ. "לך תזדיין, מר הייל." נהמתי לשפתיו.
"תגידי את זה עוד פעם סופיה."
"אתה רוצה שאגיד לך ללכת להזדיין עוד פעם? בשמחה, לך תזדיין."
"תגידי מר הייל עוד פעם. אל תתנהגי כמו חתלתולה רעה." חייכתי והוא נישק אותי. "אתה אוהב שאני קוראת לך מר הייל, ג'יימס?"
"עוד פעם," לחש לאוזני. "אז זה כן? זה אומר שאתה כן אוהב שאני קוראת לך ככה?"
"עוד פעם, סופיה."
"אתה רוצה לזיין אותי, מר הייל?"
"כן." נהם.
הוא הוריד לי את המכנס ואני בהיתי בו בציפייה. "זה נחשב שאתה בוגד בה?"
"לא. היא בגדה בי לפני." הוא הוריד לי גם את התחתונים וליטף את רגלי לאורכה.
צמרמורת עברה בי וליקקתי את שפתיי.
הוא פישק את רגליי וחייך. "את כל כך פאקינג רטובה," הוא העביר את לשונו על הדגדגן שלי ועל פתחי. "ואת גם טעימה בטירוף."
"אני שונאת אותך."
"גם אני אותך." נהם לאיברי ואז התרומם אליי.
הוא שחרר את ידיי ובחנתי אותו בבלבול. "תיגעי בעצמך."
"לא."
"כן. אני רוצה שתיגעי בעצמך," בחנתי אותו.
אוי לא, הוא רציני? אלוהים, הוא מתכוון לזה, הוא לא צוחק.
"אין מצב. אני לא מאוננת מולך!"
הוא נעץ בי מבט והנהן.
"לא צריך." הוא התלבש בחולצה שלו. "אל תלך," לחשתי. "בבקשה,"
הוא בחן אותי והתיישב בקצה המיטה.
"אני אגע בעצמי אם תיגע בעצמך,"
"לא. אבל אני מוכן לספק לך חומר למחשבה בזמן שאת נוגעת בעצמך."
"בסדר," לחשתי והורדתי את ידי לאיברי.
"שתי אצבעות, סופיה, לא אחת." הנהנתי והכנסתי לתוכי שתי אצבעות. "עכשיו תשפשפי את הדגדגן הטעים שלך." בחנתי אותו ועשיתי את זה.
למה אני מצייתת לו?
למה אני עושה את זה?
למה לעזאזל הוא נראה כל כך טוב שהוא פוקד עליי דברים מלוכלכים כאלו?
"עכשיו תחשבי שאני זה שבתוכך, שאת רוכבת עליי ואני משפשף לך את הדגדגן בשביל שתגמרי." גניחה שקטנה נפלטה מפי.
"חתלתולה טובה," לחש לי.
"תחשבי איך זה ירגיש שהכוס ההדוק שלך יתהדק סביב הזין שלי," הוא תפס את ידיי. "עכשיו תני לי ללקק אותך."
"לא גמרתי."
"יופי, תגמרי לי על הפרצוף."

᯽

"בוקר טוב," לחשתי שנכנסתי לפינת האוכל בבוקר.
ג'יימס ישב ליד ולריה, הם מתנשקים.
אני יודעת שאנחנו לא ביחד, אבל זה עדיין כואב לראות את זה.. חוץ מזה, הוא לא אוהב אותה וגם היא לא אותו.
זה נישואי נוחות ולא מעבר.
במקום שאני יושבת יש צלחת עם פנקייקים וכל מה שאני אוהבת.
חייכתי אל ג'יימס שבהה בי.
מה שעשינו אתמול בלילה.. זה היה מטורף, אחרי שנגעת בעצמי הוא ירד לי.
אני לא מבינה איך הוא עושה את זה, האורגזמות שהוא נותן לי פשוט משוגעות.. זה הרבה יותר ממה שג'קסון אי פעם הביא לי. ואני שונאת את זה, כי.. פאק, כל פעם שהוא יורד לי או מזיין אותי או נוגע בי, הוא מותח אותי לקצה יותר ויותר.
זה כאילו הוא משתפר בכל פעם.
הרגשתי שאני מסמיקה והשפלתי את מבטי.
הכנסתי חתיכת מהפנקייק אל פי. "בתיאבון, יה- סופיה." חייכתי בגלל הטעות הטיפשית שלו.
"ישנת טוב אתמול?" הוא שאל.
נחנקתי.
ואני מתכוונת לזה.
מה הוא עושה לעזאזל?! למה הוא פאקינג מתגרה בי?!
"כן.. ישנתי מצוין,"
"חלמת משהו?" הנדתי בראשי. "אל אף אחד?"
"בעצם כן. אני כן חלמתי על מישהו, האמת כמה אנשים."
"כן?"
"כן. חלמתי שאני משספת לולריה את הגרון מאוזן לאוזן ואתה עומד בצד וצוחק."
"זונה.." היא מלמלה בשקט. "אולי, אבל אני לא מי שנתנה לאיידן לרדת לה אתמול בידיעה שהארוס שלה חמישה מטרים מהם." היא נעצה בי מבט זועם.
ג'יימס הזהיר אותי. "אני אזיין אותך אם לא תשתקי, סופיה." הוא נהם באיטלקית. "זה צריך להיות איום?"
"זה ללא ספק איום." ולריה עלתה על ג'יימס ונישקה אותו.
הידקתי את לסתי.
"ולריה, די." הוא לחש לשפתיה. "היא בלתי נסבלת."
"ואת כן נסבלת?" היא התעצבנה והלכה.
"מר הייל?" שאלתי.
הוא החליט אתמול שאני פונה אליו רק בתור 'מר הייל', הוא אמר שזה בגלל שהוא אוהב חושב שזה סמכותי יותר ואם הוא השומר שלי אז אני צריכה לקרוא לו ככה, אבל ברור לגמרי שהוא אמר לי לקרוא לו ככה כי זה מחרמן אותו.
"כן, חתלתולה שלי?"
"אפשר לצאת היום למועדון או משהו?"
"אם אגיד לא את תזמיני את המועדון לכאן?"
"אתה יודע שלא." לחשתי ובחנתי אותו. "אני לא בטוח בזה, להזכיר לך מה עשית עם האוכל?"
"כי זה הגיע לך! מה הייתה בעיה שלך לקחת אותי למסעדה?" שאלתי. "את לוהטת מדי בשביל זה, חוץ מזה, פיציתי אותך אחרי זה שלקחתי אותך למסעדה הזאת."
"ונתת לכלבה המזדיינת להתחיל איתך." הוא חייך והרים את רגלי על רגלו.
הוא ליטף אותה ונאנח. "את יפהפייה,"
"תודה.." מלמלתי ונשכתי את שפתיי בעדינות.
רגלי התחככה בזקפתו והוא גנח. "לעזאזל, סופיה. תפסיקי עם זה."
"תפסיק אתה." אמרתי בזעם. עיניו הכחולות בחנו את עיניי ואת שיערי המתולתל. "מה יש לי להפסיק?"
"עומד לך כל הזמן, אז מה אתה רוצה ממני?"
"עומד לי כל הזמן כי את פאקינג יפהפייה, סופיה."
"אני שונאת אותך."
"יופי." הוא שחרר את רגלי. "את יכולה לחזור לחדר שלך, סופיה. ואני פוקד עלייך, לא אומר או מבקש, תחכי לי שם עירומה."
"אני לא יכולה." אמרתי והכנסתי עוד חתיכה של פנקייק לפי.