His diamond [3]

סופיה (30)

הוא נכנס ויוצא ממני, עוד פעם ועוד פעם, אבל זה כבר לא כואב. כואב לי רק לראות את ג'יימס נותן לעובדת הזאת לשפשף ולמצוץ לו.
אני שונאת אותה והאמת שאני מתחילה גם לשנוא אותו.
אני יודע שהוא שמע אותי בטלפון, אני שמעתי אותו. אני שמעתי אותו שהוא אומר לי שהוא לא אוהב אותי והלב שלי פשוט התנפץ.
"אני לא אוהב אותך".
"את בוגדת וזונה ואני לא פאקינג אוהב אותך".
בחיים לא חשבתי ששני משפטים יכולים להכאיב לי כל כך.
זה הרגיש כאילו הוא לקח את הלב שלי וזרק אותו מהבניין הכי גבוה בשיקגו.
שכל מטר הלב שלי נסדק עוד קצת ועוד קצת, עד שהוא פוגש את הרצפה ומתנפץ לרסיסים.
שפתיי רעדו שריי גמר בתוכי בשאגה באותו הזמן שג'יימס עשה את זה.
הדמעות לא הפסיקו לנשור מעיניי והסטתי את ראשי שריי ניסה לנשק אותי.
הנחתי את ידיי על בטני וליטפתי אותה. לבסוף, כשהוא יצא מהחדר לחשתי לג'ולייט, "אני אוהבת אותך, קטנה.. ואבא אוהב אותך גם." החלטתי שלא משנה מה יקרה, כך אני אקרא לה, זה השם שאני אוהבת וכך יקראו לה.
"אני אגן עלייך עם החיים שלי. ואם אבא יקח אותך ממני.. אני לא יודע מה יקרה, קטנה.. אבל אני מבטיחה-" המצלמות עברו למצלמה אחרת, שנותנת זווית מצוינת על איך שג'יימס גומר בפיה של העובדת שלו עוד פעם.
הלב שלי הלם כל כך חזק בחזי וצרחתי.
בעטתי במסכים ולאט לאט כבר לא ראו כלום.
ישבתי שם, מקופלת בצד התא ובוכה.
"את כל כך יפה, יהלום קטן." קולו של ג'יימס נשמע ומסך אחר נדלק בקצה החדר.
"לא, לא, לא!" צרחתי. "תכבו את זה!"
"אני אוהבת את הכינוי הזה." העובדת שלו אמרה ושמתי את ידיי על אוזני.
למה הוא קורא לה ככה? למה הוא קורא לה בכינוי ששייך לי?
הבכי שלי התחזק יותר ויותר.
"תכבו את זה! תכבו את זה, בבקשה!" התחננתי, בכיתי וצרחתי עד שנרדמתי.

᯽

התעוררתי בידיים של מישהו, הריח שלו מוכר כל כך, אבל בעיקר יש ריח מפחיד של דם, זיעה ופחד.
המגע הזה.. "ג'יימס?" שאלתי בשקט.
הוא לא ענה לי אז פקחתי את עיניי, הראייה שלי עדיין מטושטשת מכל הבכי אתמול.
נצמדתי אליו עד שעיניו הכחולות והגדולות פגשו את עיניי.
זה ג'יימס, זה בטוח ג'יימס.
לא היה שקט, אבל גם לא הייתי מרוכזת, לא היה לי מושג מה קורה סביבי.

פקחתי את עיניי פעם נוספת בתוך רכב.
ראשי היה מונח על הירך של ג'יימס והוא ליטף את שיערי.
במושב הנוסע ישבה אישה, אני לא מצליחה לראות כמעט כלום, אבל נראה לי שזאת מיה. במושב הנהג זה אית'ן ורואים את זה בבירור.
ידו השנייה של ג'יימס הייתה על בטני. יכולתי להרגיש את הבעיטות של ג'ולייט והורדתי את ידו קצת למטה יותר, כדי שירגיש גם.
"אני מצטער, סוף." הוא ניסה לנשק אותי אבל התרחקתי ממנו. "אני בוגדת זונה," לחשתי לו בקול צרוד בעקבות היובש שהצטבר בגרוני. "אתה לא צריך לנשק אותי." הוא בלע את רוקו וניגב דמעה שזלגה מהעין שלי. "יהלום שלי-"
"אני לא.. אני לא היהלום שלך יותר ג'יימס, אתה.. אתה קראת כך למישהי אחרת.." הוא כיסה את הלחי שלו בידו והדמעות המשיכו לזלוג מעיניי.
"סופיה אני חשבתי ש-"
"ואני חשבתי שאתה אוהב אותי."
"אני אוהב אותך, יהל- סופיה. אני-"
"אתה לא. אם היית אוהב אותי לא היית מזיין מישהי לפני שבכלל בדקת אם הסרטון אמיתי או לא. אם היית אוהב אותי היית מאמין ששמעת אותי בוכה וצועקת שכואב לי, אתה היית.. אתה היית בא להציל אותי לפני. אתה לא היית חושב על לקחת ממני את הילדה שלנו. אתה לא היית-"
"סופיה-"
"אני רק רוצה לישון, בסדר?" הוא הנהן ונישק את מצחי. "אני אוהב אותך."
"אתה לא.." מלמלתי בקול חנוק ועצמתי את עיניי.