His diamond [3]

סופיה (5)

התעוררתי שהדלת בחדר שלי נפתחה, ג'יימס התקרב אליי והעביר את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"את יפהפייה," הוא לחש ונישק את הלחי שלי. "תודה," לחשתי.
"את מרגישה טוב?" הנדתי בראשי.
כואב לי הראש ממש.. אני מרגישה כאילו אני עומדת להקיא.
הוא כיסה אותי בשמיכה. "אני אלך להביא לך משכך כאבים, בסדר?"
"כן.. בבקשה,"
הוא יצא מהחדר וכשחזר היה בידו חפיסה של כדורים ומים.
בחנתי את הכדורים ובלעתי את רוקי.
"זה צריך להשפיע תוך חצי שעה בערך.." מלמל והביא לי את החפיסה.
"זה לא.. זאת אומרת, זה כדורים רגילים, נכון?"
"זה לא כדורים שירדימו אותך או יפילו לך עובר, אם לזה התכוונת." הנהנתי פעם אחת והוא נישק את ראשי. "תנסי ללכת לישון, יהלום קטן שלי." הוא לחש. "אני אנסה." הוא חייך אליי ויצא מהחדר.
לקחתי את הכדורים בהיסוס.
ג'יימס לא יפגע בי, הוא שומר הראש שלי.
יכולתי לשמוע גניחות של מישהי מהסלון והלב שלי התכווץ.
הוא מזיין בחוץ מישהי בידיעה שאני כאן? בידיעה שאני לא מרגישה טוב?
למרות מה שעשינו אתמול בערב?
נאנחתי והסתובבתי לצד השני במיטה, עצמתי את עיניי בחוזקה וקיוויתי שהיא תפסיק לגנוח כמו מטורפת.
היא לא כוכבת פורנו, שתירגע, לעזאזל.
"או, אלוהים, ג'יימס," היא צעקה.
זה מוזר שאני רוצה שהוא יעשה את זה לי? שהוא יזיין אותי במקומה? שאני אהיה זאת שאגמור סביבו?
ג'יימס הוא אחד מהאנשים הכי חתיכים שאי פעם ראיתי, השיער הכהה שלו והעיניים הבהירות שלו.
הוא דומה לרוז, אבל לא בעיניים. יש לו עיניים כחולות ובהירות שמנוגדות לשיער הכהה מאוד שלו.. הוא לא ממש שרירי, אבל אני פשוט אוהבת את השרירים העדינים שלו בטירוף. הוא רזה, אבל עם זאת גבוה וחזק.
לא נראה לי שיש בחורה אחת בשיקגו שלא תרצה שהוא יזיין אותה או שתרצה לרדת לו.

בבוקר הלכתי למטבח, היה ריח ממש טוב.. ריח של פנקייקים.
ליקקתי את שפתיי.
ג'יימס עמד במטבח, בלי חולצה והפך את הפנקייק במחבת.
"בוקר טוב, חתלתולה קטנה."
"בוקר טוב, ג'יימס." לחשתי בחזרה.
אני שונאת שהוא קורא לי חתלתולה, זה כזה מעצבן..
"זה נראה טוב." אמרתי. "אני יודע,"
"אתה תמיד במטבח בלי חולצה?" הוא הנהן פעם אחת. "שרוז הייתה קטנה תמיד הייתי מכין לה את זה,"
"אז עכשיו אתה גם שף בנוסף לשומר וזונה?" הוא הסתובב אליי ובחן אותי. "מה זה אמור להביע?"
"אתה אמור לשמור עליי, לא לזיין בחורות שאני לא מרגישה טוב." הוא חייך והעביר את ידו בשיערו הפרוע. "את מקנאה, חתלתולה?"
"לא! לא. אני לא מקנאה, אבל אתה אמור לשמור עליי."
"שמרתי."
"אתה זיינת אותה. היא לא הפסיקה לגנוח ולצעוק." הוא בחן אותי והוציא את הפנקייקים לצלחת. "מה היא צעקה?"
"'או, אלוהים, ג'יימס'. 'אתה כזה מושלם ג'יימס'.. היא בקלות יכולה להיות כוכבת פורנו." הוא צחק והביא לי פנקייקים.
הוא הביא לי סירופ, תותים ואוכמניות.
"היא דוגמנית מפורסמת מאוד, סופיה.. אבא שלה זה ראש העיר ואני יוצא איתה כבר שבועיים."
"בגלל שהיא דוגמנית או בגלל שאבא שלה ראש העיר?"
"שניהם." הוא התיישב לידי. "לא היה נראה שיש לך חברה שהתחככתי בך או שנישקת אותי."
"אני לא מחויב אליה, סופיה."
"אז אתה סתם בוגד." אמרתי והתחלתי לאכול והוא בחן אותי.
העיניים הכחולות שלו נעוצות בי עם כל ביס.
אני אוהבת את איך שהוא מסתכל עליי, אבל זה גם מעצבן בטירוף. "אני לא בוגד בה," הוא אמר. "אני לא מחויב אליה והיא לא אליי, אבל באירועים היא זאת שתבוא איתי ואני איתה."
"אז היא נערת ליווי?"
"היא זונה." נשכתי את שפתיי בשביל להסתיר חיוך. "היא זונה ואבא שלה משלם בשביל שאבוא איתה לאירועים. אנחנו נראים טוב יחד,"
"כן? אפשר לראות?" הוא בחן אותי. "למה? רוצה לרצוח אותה?" הרמתי את גבותיי והוא צחק. "אני יודע שכן, אין צורך לענות."
"אתה אידיוט."
"ואת מטומטמת." הוא זרק תמונה לעברי.
הוא היה מצולם שם עם ולריה מורנו, אחת מהדוגמניות הכי מפורסמות בארצות הברית אם לא בעולם כולו.
היא יפה כל כך והם נראים מושלם ביחד.
הרבה יותר משאני וג'יימס נראה ביחד.
"היא יפהפייה," לחשתי בקול חנוק. "כן, היא בסדר. היא מזיינת טוב." בלעתי את רוקי. אם הוא חושב שהיא בסדר, מה אני לעזאזל?
איידן נכנס למטבח.
"רוז, דומיניק, הקטנים, לאונרדו ומיה מגיעים מחר. מיה תישן כאן, זה בסדר נכון?"
"כן. זה בסדר." אמרתי וחיכיתי שג'יימס יאשר את זה גם. "ואז אני אצטרך לשמור על שתיים משל אית'ן? אין מצב."
"אתה לא צריך לשמור עליה, היא רק ישנה כאן." הוא בחן אותי למשך כמה זמן.
בבקשה תגיד לו כן.
בבקשה תסכים שהיא תישן כאן..
הוא החזיר את מבטו אליו והנהן פעם אחת. "יופי." איידן אמר והלך.
"אני שונא שאת מסתכלת עליי ככה." הוא אמר. "איך ככה?"
"בפרצוף המתחנן הזה,"
"אף פעם לא הסתכלתי עליך חוץ מעכשיו."
"ואתמול, וביום ששאלת כמה הצלפות וכמה מכות מגיע לך?"
"טוב.. אני ממש מצטערת שאני מפחדת שיעשו לי את הדברים האלה עוד פעם."
"אבל את לא אמורה להתחנן שלא אעשה את זה! אני לא אעשה לך את זה אף פעם. אני לא האבא המזוין שלי ולא הבעל לשעבר שלך!"
"אב..אבא שלך?" שאלתי בבלבול. "אבא שלי היה מרביץ לי ולרוז, בעיקר לרוז. אני זה שהייתי מגן עליה! אני לא אפגע באף אחד אף פעם אם הוא לא פגע במישהו שאני אוהב או צריך לשמור. תפסיקי לחשוב שאני כן."
"אני לא חושבת שכן, אבל אני לא יכולה לסמוך על אף אחד מאז מה שקרה.. וזה כולל אותך,"
"אם לא היית סומכת עליי היית מתכווצת שהייתי נוגע בך, בדיוק כמו שאת מתכווצת שכל אחד אחר נוגע בך." בחנתי אותו ובלעתי את רוקי.
עיניו זועמות והפכו לשחורות מכחולות.
הוא מלחיץ כל כך ככה..
הוא העביר את ידו בשיערו. "אני יוצא לעשן, לכי תתלבשי."
"למה?"
"כי אני הולך להתאמן ואת צריכה לבוא איתי," הנדתי בראשי. "אני שונאת להתאמן." הוא גיחך. "לא התכוונתי שתתאמני, אני צריך שתבואי איתי כי אם לא תבואי לא אוכל להתאמן."
"אבל אני לא רוצה."
"סופיה. את יכולה לעשות מה שאת רוצה שם, אני רק רוצה להתאמן?"
"מה שאני רוצה?" הוא הנהן וחייכתי. "אני אלך להתלבש."

"סופיה די." הוא נהם. "יש כאן אנשים, תפסיקי."
הכנסתי לתוכי עוד אצבע וגנחתי. "סופיה!"
"לא.. זה נעים לי,"
"את יודעת מה יהיה לך נעים?" שאל והתקרב אליי.
הוא בלי חולצה ומזיע בטירוף, הוא נראה מושך כל כך..
הוא רכן לאוזני ולחש, "שאני ארד לך שנחזור הביתה, שאני אזיין אותך ואעניש אותך על זה שאת מתנהגת כמו ילדה ממש רעה."
"כן? מה תעשה?"
"את תראי." הוצאתי ממני את האצבעות ובחנתי אותו. הוא רציני? הוא באמת יעשה את זה?
הוא לקח את ידי והכניס את אצבעותיי לפיו.
הוא מצץ את האצבעות שלי.
"עכשיו תעשי משהו מועיל עם עצמך, ופשוט תצפי בי."
"אתה חושב שתוכל להתאמן בזמן שעומד לך?"
"עד עכשיו עשיתי את זה מצוין." חייכתי חיוך קטן והוא הזיז תלתל שלי אל מאחוריי אוזני. "אני אוהבת שאתה עושה את זה,"
"אני אוהב שאת מסתכלת עליי, אז תעשי את זה עכשיו." הוא חזר להתאמן ואני בהיתי בו, בזיעה על חזהו השרירי ובעיניו הכחולות.
הטלפון שלו צלצל. "זו ולריה,"
"תעני." הרמתי את הטלפון בהיסוס ועניתי. "כן?" שאלתי.
"מי זאת? חייגתי למספר הלא נכון?"
"תלוי למי רצית להגיע," אמרתי. "לג'יימס,"
"אה.. כן, הוא כאן, הוא פשוט מתאמן.."
"ומי את?"
"סופיה.. סופיה קולינס, הוא שומר הראש שלי."
"שומר הראש של הכוס שלך אולי.." מלמלה בשקט. "כן.. אולי.. מה שבטוח זה שהכוס שלי הרבה יותר טעים מהכוס שלך והרבה יותר קל לג'יימס לשמור אותו לעצמו."
"כן? אולי בגלל שאף אחד לא רוצה אותך?"
"לא.. נראה לי יותר שזה בגלל שאת זונה ואני לא. להזכיר לך שאבא שלך משלם לג'יימס בשביל שיצא איתך?" שאלתי.
ג'יימס בחן אותי וניצוץ של גאווה היה בעיניו.
חייכתי אליו והוא חייך אליי בחזרה.
יכולתי לשמוע את ולריה נוהמת בזעם ואז מנתקת.
"היא חתיכת כלבה," אמרתי. "נכון, היא זונה לא קטנה. כבר אמרתי לך את זה." הנהנתי והוא חזר להתאמן.
הוא הרים משקולת שנראה שכבדה ממני בערך בעשרה קילו.
"כמה אתה מרים?" שאלתי אותו בשקט.
לקח זמן, כי הוא רצה להשלים את הסט ואז הרים את מבטו אליי וחייך.
"זה מאתיים שמונים קילו, יהלום שלי." הנהנתי והוא חייך. "רוצה לנסות?" הנדתי בראשי במהירות.
אני שונאת להזיע ולהתאמן, גם כשהייתי בתיכון שנאתי את זה וגם כשהתאמנתי עם ג'קסון.. פשוט שנאתי את זה.
אבל האמת שעכשיו עם ג'יימס זה לא נראה כל כך רע.. זאת אומרת, בסך הכל זה נראה די.. נחמד.
"מה השם משפחה שלך?"
"הייל." הוא ענה והניח את המשקולת במקום.
"טוב, בואי." הוא הרים אותי על כתפו ולקח את הדברים שלו.
הוא שתה מהמים ויצאנו מהמתחם. זו אחת מהקומות התחתונות - כך שכל מי שרוצה יכול להיכנס לכאן - ויש עוד שני דלתות בלובי כאן.
"של מה שאר הדלתות?" שאלתי אותו. "זו שמולנו זה מטווחים והאמצעית.. האמצעית זה לא משהו שאת אמורה לדעת."
"למה?"
"כי זה לא עניין שלך, סופיה."
"אני גרה כאן.. נראה לי שזה ענייני." הוא בחן אותי ונאנח.
"תני לי לבדוק עם איידן אם זה בסדר," הנהנתי והוא התקשר אליו. "היא רוצה לראות את האזור של המתאגרפים," אמר באיטלקית. "הקטנה, איידן, מי עוד זו יכולה להיות?"
בחנתי אותו והוא התרחק מעט.
הוא לחש משהו לטלפון ובלעתי את רוקי.
הוא הסתובב אליי והניד בראשו. "הוא אומר שיכול להיות שזה יגרום לך להתקף.. אני לא רוצה שזה יקרה," הנהנתי בהבנה והוא נישק את מצחי.
אם יש שם קרבות, יכול להיות שהם צודקים, שזה באמת יכניס אותי להתקף.