His diamond [3]

סופיה (32)

"ג'יימס! בבקשה, בבקשה תעזור לי זה כואב לי! ג'יימס!" צרחתי.
ריי נכנס אליי וגרם לי להשתנק.
התפרעתי וניסיתי להוציא אותו ממני.
"תסתכלי עליו, סופיה.." הוא לחש לאוזני. "תסתכלי איך הוא מזיין אותה," הדמעות זלגו מעיניי שהוא ליטף את בטני. "תשמעי איך הוא גונח ואיך היא זועקת לאלוהים שהיא גומרת."
"אני שונאת אותך." לחשתי ודחפתי אותו ממני.
הוא צחק וחדר אליי עוד פעם.
בהיתי במסך, בג'יימס מזיין מישהי שהיא לא אני, קורא לה חתלתולה ויהלום.. זה בכלל השמות שלי.. אלו שמות ששייכים לי. למה הוא עושה לי את זה?
"אני רוצה שתגמרי, יהלום.." הוא אמר לאישה ששוכבת על הספה.
"תכבה את זה, ריי. בבקשה." בכיתי.
תספיקי לבכות, סופיה. תפסיקי. הוא שונא שאת בוכה ואת פאקינג יודעת את זה.
הוא יצא ממני וחייך. "תעמדי." ניסיתי להיעמד, אבל זה היה קשה מדי.
הוא עזר לי לעמוד.
ואז אמר לי להישען על הקיר, זאת אומרת, שידיי יהיו מונחות על הקיר והוציא את החגורה שלו מהמכנס.
הוא העיף אותה באוויר ולאט לאט היא ירדה למטה, החיכוך המזוין עם האוויר נשמע ואז זה פגע בגבי.
לקח כמה שניות וג'ולייט התחילה לבעוט. יבבתי והורדתי את ידיי מהקיר בשביל ללטף את בטני.
בעיקרון, הייתי אמורה לעבור הפלה כבר ממזמן, אבל זה לא יקרה, אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל. אני מאמינה שיהיה בסדר, ושיוציאו אותי מכאן.
"סופיה." ריי נהם. "אם את תמשיכי להתנגד למה שאני אומר, אני אקרא לג'ק." ג'ק הרבה יותר אכזרי מריי, כך שאני מחזירה את ידיי להיות מונחות על הקיר והוא הצליף בי פעם נוספת.
"ג'יימס!" צרחתי. אני צריכה אותו כאן איתי, אני צריכה שירגיע אותי, אני צריכה שיחבק אותי ויגן עליי.
לא שיזיין בנות על המיטה שלו ששייכת לי.

התעוררתי שמיה מחבקת אותי בחוזקה, וכל הגברים עומדים בקצה החדר. "לכו מכאן! לכו.. לכו מכאן! לכו מכאן!" בכיתי וצעקתי.
כבר לא היה לי אכפת.
אני פשוט רוצה שהם יעופו מכאן, אני לא רוצה לראות כאן אף אחד. אני רוצה להיות לבד.
אני לא יכולה שהם יהיו כאן, זה כואב לי, זה מכאיב לכל עצב בגופי.
"מיה, בבקשה.. בבקשה תגידי להם ללכת. בבקשה, מיה." היא המשיכה לחבק אותי ואני המשכתי לבכות.
"שילכו," לחשתי לה. "בבקשה."
היא סימנה לאית'ן שילכו והם יצאו מהחדר. חוץ מג'יימס, שנשאר לעמוד שם ולהסתכל עליי.
המבט שלו שורף ומכאיב לי יותר משאי פעם כאב לי.
בום-בום-בום.
הרגשתי את הדופק שלי מכל מקום בגוף.
כואב לי כל כך.
הוא התקרב אליי ובחנתי אותו. שיניי נקשו בפחד.
"מה אתה עושה?" שאלתי שהוא עלה על המיטה ונשכב בקצה השני.
"לך מכאן." מיה פקדה בזעם וניסתה לדחוף אותו. "זה בסדר, אני.. אני גם ככה רוצה לשטוף פנים," קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת.
מיה באה איתי. "איך את עושה את זה?" שאלתי אותה. "עושה מה, סוף?"
"איך את מנהגת כאילו הכל בסדר? זאת אומרת, אנסו והתעללו בך, את כמעט מתת ו..וזה נראה כאילו את בסדר,"
"גם אני הייתי ככה בהתחלה, אבל.. אני חושבת שמה שחווית קשה יותר. זאת אומרת, את בהיריון מג'יימס, והוא זיין נשים ואת היית צריכה לצפות בזה בזמן שאת נאנסת, לצפות בגבר שאת אוהבת מזיין נשים אחרות. לראות אותו מתעלם מהצרחות שלך. זה כואב הרבה יותר מאונס רגיל, ואני בטוחה שזה לא קרה רק פעם אחת.." הנהנתי ושטפתי את פניי. "אני אוהבת אותו, מיה. אני אוהב את ג'יימס בטירוף, אבל.. הוא בגד בי. בגד בכל דרך אפשרית וזה כואב לי. איך אני אמורה לסמוך עליו אחרי זה?" שאלתי בבלבול. "כי הוא אוהב אותך," היא לחשה וניגבה את הדמעות שנוצרו עוד פעם בעיניי. "הוא שכב עם בנות אחרות, ולא היה מוכן להאמין לך בגלל שהוא היה מאוכזב וכועס ועצוב, בשביל להרגיש את הרגשות האלה כלפי מישהו, אתה צריך לפחות קצת לאהוב אותו. והוא לא אוהב אותך קצת, הוא אוהב אותך הרבה. ואני לא אומרת שתסלחי לו, סופיה, ממש ממש לא, אבל תנסי להבין אותו, סוף, הוא היה בטוח שאת בוגדת בו, והוא גבר, וגברים הם טיפשים.." היא ניגבה את הדמעות שלי וחייכה חיוך מנחם. "חוץ מזה, הוא כמעט התאבד שהבין שלא באמת בגדת בנו. אם אית'ן לא היה מוצא אותו בזמן, הוא היה עושה את זה."
"הוא ניסה להתאבד?"
"כן.. שלוש פעמים, למען האמת. ואחרי שבשלושת הפעמים האלה עצרנו אותו הוא הלך לזירות אגרוף והתמודד מול מישהו שחזק ממנו בהרבה יותר, הוא ירק דם. הוא כמעט מת. מצאנו אותו בסוף ונסענו איתו לבית חולים." ליקקתי את שפתיי והנדתי בראשי. "ג'יימס.. ג'יימס לא היה עושה את זה, אין מצב.." לחשתי. "הוא לא היה פוגע בעצמו ככה, הוא אוהב את החיים שלו."
"הוא אוהב אותך יותר. הוא ידע שאחרי שנוציא אותך משם את תסבלי רק ממנו, מהמבטים שלו, מהדאגה שלו.. שאת בטח לא תרצי לראות אותו, הוא העדיף להתאבד במקום שתסבלי ממנו," היא העבירה תלתל שלי אל מאחוריי אוזני. "הוא יעשה הכל בשבילך, סוף. הכל."