His diamond [3]

ג'יימס / סופיה (28)

• טריגרים: אונס, אלימות, הטרדות מיניות •

——

הדבר העצוב ביותר בבגידה היא שהיא אף פעם לא באה מהאויבים שלך ~ לא ידוע🤍🧚🏽‍♀️

——

"בבקשה," סופיה לחשה לאוזני בקול הכי סקסי ששמעתי אי-פאקינג-פעם.
הזין שלי קשה כל כך על אף שגמרתי לפני שתי דקות. "ג'יימס," היא לחשה. "בבקשה, ג'יימס.. בבקשה," היא התחננה.
"אני לא עושה את זה, סופיה."
"למה לא?" שאלה וליטפה את החזה שלי באצבעותיה.
לעזאזל, המגע שלה כל כך נעים. זה פאקינג מטריף אותי. "כי השעה שתיים בלילה, יהלום קטן.. את צריכה ללכת לישון,"
"אז מחר בבוקר,"
"מחר נעשה מה שתרצי, סופיה."
"למה אתה כועס עליי?" חייכתי אליה והעברתי תלתל אל מאחוריי אוזנה. "אני עייף, יהלום קטן, אני לא כועס עלייך." נישקתי אותה. "בסדר, פיה?"
"כן," לחשה. עיניה נוצצות ומבריקות.
למה היא רוצה את זה כל כך?
"את באמת רוצה שאני אעשה את זה, יהלום קטן? מה כל כך כיף בלצפ-"
"מה כל כך כיף בלצפות בי מאוננת?"
"את לוהטת, ואת אישה, אני גבר." היא גלגלה עיניים. "גבר שוביניסט למדי."
"אני לא שוביניסט, אבל-"
"עזוב, אם אתה לא רוצה לעשות את זה, לא צריך." היא הסתובבה ונאנחתי ונישקתי את צווארה. "מחר, יהלום שלי.. אני מבטיח שמחר." היא הנהנה ועצמה את עיניה. "אני אוהב אותך." לחשתי לה. "ואותה," ליטפתי את בטנה, אבל היא הייתה כבר רדומה.
היא הייתה עייפה כל כך, אני לא מבין למה היא התעקשה על זה.
קמתי מהמיטה והתלבשתי.
נישקתי את ראשה ויצאתי מהחדר.
איידן ישב במשרד שלי עם כוס וויסקי ובחנתי אותו.
"אני צריך שתאתר לי מישהו,"
"את מי?" שאלתי ומזגתי לי גם וויסקי. "סקרלט."
"סקרלט? סקרלט של לאונרדו?"
"כן." בחנתי אותו ושפשפתי את לסתי. "למה?"
"כי האידיוט עוד פעם התחיל להשתמש בסמים, אני רוצה לוודא שהיא בסדר." הנהנתי.
יש לי את המספר שלה, כי סופיה דאגה למצוא אותו, כך שזה הרבה יותר קל.
"כן, בסדר," התיישבתי בכיסא והתחלתי לעבוד על המחשב בזמן שאיידן הוציא סיגריה והדליק אותה.
נהמתי בזעם. "אני הקאפו, הבניין הזה שייך לי."
"הבניין הזה שייך לנו." נהמתי. "כן.. אתה צודק, אבל בגלל שחצי מהאחוזים שלי, ואני הקאפו שלך, זה אומר שמותר לי לעשות מה שארצה מתי שארצה."
"לך תזדיין." נהמתי והוא נשף את העשן בטבעות.
אין לי בעיה עם איידן רוב הזמן, אבל ידוע שלא מעשנים במשרד, בכללי, לא בבית, בטח עכשיו שסופיה בהיריון.
"תכבה את זה." פקדתי. "מצאת אותה?" הוא התעלם ממה שאמרתי. "תכבה את הסיגריה המזוינת." נהמתי.
"הממ.. לא נראה לי."
נשמתי עמוק והוצאתי את האקדח שלי מהמגירה בשולחן והוא צחק. "אתה חושב שאתה יכול לאיים עליי? שנינו יודעים שאין לך אומץ לירות בי." הידקתי את לסתי וטענתי את האקדח.
יריתי בידו והסיגריה נפלה.
תפסתי אותה בידי וכיווצתי את אגרופי עליה.
הוא נהם בזעם וחייכתי. "זה לא פגע בך, רק השתפשף קצת," לחשתי. "תירגע.."
"אל תגיד לי להירגע, חתיכת מזדיין." איידן צעק וצחקתי. "אני עולה למעלה, אידיוט. כשאתה יודע איפה היא תגיד לי איפה." הנהנתי והוא התקדם לכיוון הדלת ואז זרק אליי סכין ופגע בכתף שלי. "תזיין את החברה הקטנה שלך, היא צריכה את זה."
הוא אמר ויצא.
גלגלתי עיניים והוצאתי מהכתף שלי את הסכין.
לא דיממתי או משהו, זה סתם כאב.
ידעתי כבר איפה סקרלט, לקח לי בדיוק שתי דקות לעשות את זה.
מסתבר שהיא בניו-יורק, הבעיה היא שאם לאונרדו ידע את זה, הוא יהפוך את כל ניו-יורק בשביל למצוא אותה, ולא נראה לי שהיא רוצה בזה.