His diamond [3]

סופיה (10)

הגענו למועדון פוקר וג'יימס עזר לי לצאת מהרכב. "תודה." מלמלתי בשקט.
הוא בחן את העיניים שלי והשפלתי את מבטי. העיניים הכחולות שלו יפהפיות וכשהוא מסתכל עליי איתן.. טוב.. זה פשוט מושך, אבל אני לא רוצה להימשך אליו.
אני שונאת אותו.
"פיה-"
"אל תקרא לי ככה." איידן הצטרף אלינו והלכנו לדלת של המקום. "אנחנו לא מתכוונים לדבר על מה שקרה?"
"זה קורה לי פעמיים ביום, סופיה." איידן נהם והתכווצתי.
ג'יימס נעץ בו מבט זועם והצמיד אותי עליו.
איידן נקש על הדלת, אבל לא נקישה רגילה.
זה היה: נקישה נקישה-הפסקה-נקישה-הפסקה-נקישה נקישה-הפסקה-נקישה נקישה נקישה. זה היה מהיר ומסורבל.
הדלת נפתחה ונכנסנו פנימה.
"תעזוב אותי, אידיוט." נהמתי והשתחררתי מאחיזתו.
המבטים של כולם הסתובבו אלינו.
בחנו את איידן וג'יימס והחווירו. כמה מהם גם בחנו אותי בתאווה ויכולתי להרגיש שג'יימס מתעצבן.
הוא שלח את ידו לאקדח שלו אבל תפסתי את ידו והנחתי אותה על המותן שלי. "אל תעצבן אותי." לחשתי. "אל תוציא את האקדח שלך ותפוצץ מוחות של אנשים בגלל מבט לא נכון שנשלח אליי, לא אכפת לי מזה." הוא הנהן והרים אותי עליו.
הוא נישק אותי נשיקה עמוקה ואגרסיבית. הוא מסמן טריטוריה, עוד פעם.
ניתקתי את שפתינו ונעצתי בו מבט זועם.
הוא הלך איתי לאיפשהו, פתח את הדלת והושיב אותי על ספה בחדר שנראה כמו משרד.
בחורה ישבה על הכיסא בשולחן. "זו עוד אחת מהזונות שלך? אלה שאתה לא מחויב אליהן?"
"תירגעי, סופיה. זו אחות אל איידן."
"לאיידן יש אחות? מיה אף פעם לא הזכירה את זה.."
"מיה לא יודעת." הרמתי את מבטי אליה והיא חייכה אליי. "למה היא לא יודעת? אם היא אחות של איידן היא גם אמורה להיות בת-"
"כי היא לא פאקינג יודעת סופיה. זה מספיק." הוא נהם.
נעצתי בו מבט נוקב. "אני צריך ללכת, ניקול. רק תשמרי שאף אחד לא נכנס לכאן." היא הנהנה והוא יצא מהחדר.
"גברים הם מניאקים." היא אמרה לי. "את צודקת," מלמלתי והעברתי את שיערי אל מאחוריי אוזני.

"ניקי?" שאלתי אותה. "כן, סוף?"
"אי פעם התמזמזת עם אישה?" היא חייכה והנהנה. "את לא?"
"לא.. מישהי שאלה אותי את זה פעם ו..ואני פשוט חושבת-"
"את רוצה שאני אנשק אותך?" הסמקתי ובחנתי אותה. "את מוכנה לעשות את זה?"
"אם את רוצה אז לא אכפת לי." היא התקרבה אליי והתכוונה לנשק אותי, אבל הדלת נפתחה.
ג'יימס ואיידן עמדו שם עם עוד מישהו בידיהם.
הוא מנסה להתנגד ומשתולל בשביל שיעזבו אותו.
הוא מרוח בדם והחולצה שלו קרועה ואז מבטו ננעץ בי. "זונה יפה, כמה צריך לשלם בשב-" ג'יימס התנפל עליו באגרופים ודמעות נצצו בעיניי.
הוא המשיך להרביץ ולהרביץ לו בלי סוף.
עוד פעם ועוד פעם.
הדם ניתז מפיו אבל הוא ממשיך. איידן אמר משהו באיטלקית, אבל לא הצלחתי להתרכז ולהבין מה הוא אומר.
הרגשתי שקנה הנשימה שלי נהיה צר יותר ויותר הראש שלי מסתחרר והעיניים שלו נרטבות עוד ועוד.
הלב שלי הולם בחוזקה ואני לא מצליחה לנשום.
ראיתי הכל מטושטש בעקבות הדמעות ולא הצלחתי לשמוע משהו חוץ מצעקות ולראות את הצל של ג'יימס מתקרב אליי.
הרגשתי כאילו האדמה נפתחת ואני נופלת לתוכה, שוקעת בעוד סיוט מזוין.