His diamond [3]

ג'יימס (17)

זה היה.. לעזאזל, זה היה מושלם.
לראות אותו נחנק מהדם של עצמו היה הדבר הכי מספק שראיתי אי פעם.. לא, למען האמת סופיה שהיא גומרת זה הדבר הכי מספק שראיתי אי פעם.
אני פשוט אוהב לראות את הפרצוף החמוד שלה מתמלא בעונג שהאקסטזה של האורגזמה שוטפת אותה. אני אוהב את איך שהגבות החמודות שלה מתכווצות והשפתיים שלה נפשקות.
פאק, הזין שלי קשה כל כך עכשיו.
חניתי בחנייה של הבית שלנו והתקשרתי לאית'ן בזמן שיצאתי ונעלתי את הרכב.
"פאק, אית'ן, חבל שלא היית שם. יש לי תחושה שהיית נהנה מזה בטירוף."
"מה עשית?"
"נתתי לו להיחנק מהדם המזוין של עצמו." יכולתי לשמוע אותו צוחק. "כן.. באמת הייתי נהנה מזה." המשכנו לדבר על סופיה, והוא סיפר לי על כך שהוא התחזה למישהו בשם קרטר על מנת לדבר עם מיה. לאחר שניתקתי נכנסתי למעלית ולחצתי על הקומה שלנו.
נכנסתי הביתה וסופיה ישבה בסלון וראתה את הסרט האהוב עליה עוד פעם. "איפה איידן?" שאלתי אותה והיא קפצה בבהלה. "אידיוט!" היא צעקה וזרקה עליי כרית.
תפסתי אותה וזרקתי בחזרה עליה. "איפה הוא?"
"לא יודעת.. בטח משתין או משהו.."
"או משהו?" שאלתי בבלבול ובחנתי אותה. "מאונן או משהו, ג'יימס. מאיפה לי?"
התיישבתי לידה. "רצחת אותו?"
"כן." אמרתי והיא נצמדה אליי.
עטפתי אותה בזרועותיי ונישקתי את ראשה. "אכלת משהו מהבוקר?" היא בחנה אותי והשפילה את מבטה. לעזאזל איתך, סופיה.
"את רוצה שאכין לך פנקייקים?" היא הנידה בראשה.
"אני שונא אותך." איידן אמר לי שיצא מהמסדרון שידיו אזוקות והוא מזיע. "המכשפה הקטנה הזאת אזקה אותי ודחפה אותי לאמבטיה, לקח לי שעה לצאת משם." נעצתי בה מבט. "בסדר, אז לא סיפרתי את כל האמת," היא לחשה. "איפה המפתחות?"
"אה.. אמ.. המפתחות ב.." היא השתתקה והצמידה את שפתיה זו לזו. "סופיה." הוא נהם. "אני ארצח אותך!" היא התכווצה בידיי וחיבקתי אותה. "אני ארצח אותך, אני נשבע, סופיה! איפה המפתחות?!"
"אני.. יש מצב ש..שבטעות זרקתי אותם לפח."
"את- פאק!" הוא נהם והיא פרצה בצחוק. "אני צוחקת, אידיוט." היא הביאה לי את המפתח וקמתי לשחרר אותו. "הבחורה שלך בלתי נסבלת,"
"נכון. אבל תודה שהיא מעמידה לך את הזין,"
"טוב.. אני די בטוח שלכולם עומד בגללה, היא פאקינג יפהפייה."
"נכון, והיא שלי." הסתובבתי אליה. "עכשיו עוף מכאן,"
"אית'ן יודע שאתם מזדיינים? כאילו, כל יום?"
"לא. אבל אית'ן ידע שאתה נרצחת על ידי שומר הראש שהוא הציב לה." הוא גלגל עיניים וצחק. "אתה לא תעז."
"תנסה אותי." נהמתי.
הוא בחן אותי וחייך. "בסדר, אני הולך. תצלם את זה, אני בתקופת יובש, לא-"
"לך מכאן." הוא צחק ויצא מהדירה למעלית וסגר את הדלתות.
"אני כל כך קרוב ללרצוח אותו. אני פשוט שונא אותו."
"טוב.. אבל לפני שאתה רוצח אותו, אפשר לרדת לך?"
"לא."
"למה לא?"
"כי אני לא עושה איתך שום דבר מיני עד שאת לא אוכלת." היא השפילה את מבטה. "לא צריך. אני אעשה את זה בעצמי." אמרה והלכה לחדר שלה.

אחרי הרבה זמן של ניסיון לשכנע את עצמי לא לפתוח את המצלמות בחדר שלה - וכשאני אומר הרבה זמן אני מתכוון שתי דקות - נכנעתי לרצון המטופש הזה ופתחתי את המצלמות מהטלפון שלי.
אלו מצלמות בשחור לבן, אבל זה מספיק בשביל להבין שהיא הדבר הכי מתוק, מושלם ומחרמן ביקום הזה.
היא כל כך מרוכזת במה שהיא עושה, זיעה מכסה את פניה ועיניה עצומות - נראה שהיא מנסה להבין מה נעים לה.
ידיה בין רגליה, טוב, יד אחת בין רגליה, ידה השנייה מתעסקת בפטמה הזקורה והורודה שלה.
אלוהים כמה שבא לי להכניס את הניצן הזה לפי ולמצוץ.
שחררתי את הזקפה שלי מהמכנס והעברתי את ידי עליה.
היא גנחה ועצמה את עיניה.
התמסרה להרגשה של המגע שלה בזמן שאני שפשפתי את הזקפה שלי חזק יותר.
הגניחה הזאת שלה גרמה לזין שלי לעמוד כל כך, בחיים לא עמד לי בצורה כזאת, אפילו לא ידעתי שאני מסוגלת לזה.
"ג'יימס," היא לחשה ומבטה ננעץ במצלמה. "אני יודעת שאתה צופה בי, אז תפסיק לאונן כמו ממורמר בן חמישים ותבוא ללקק לי את הכוס. אני לא אגמור אף פעם אם לא תעשה את זה. אני מבטיחה לאכול אחרי זה משהו." אצבעותיה המשיכו להתעסק עם איברה. "בבקשה." נאנחתי וסידרתי את עצמי.
אני לא רוצה שהיא תחשוב שנגעתי בעצמי.
נכנסתי לחדר שלה והיא חייכה. "אני לא אוננתי."
"כמובן, בטח קראת ל..איך קראו לה? ווינטר? שתמצוץ לך, חבל שאני עושה את זה טוב יותר ממנה." הקול שלה כל כך סקסי ומפתה שזה כואב לביצים שלי.
היא זחלה אליי ובחנתי את גופה העירום.
היא רזה.
רזה יותר מדי.
רואים לה את הפאקינג צלעות.
היא שחררה את הזקפה שלי והכניסה אותה לפיה.
"אלוהים, סופיה." היא הרימה את מבטה אליי ובהתה בעיניי תוך כדי שהיא מוצצת לי. "את שלי. את שייכת לי, סופיה." היא מצצה אותי חזקה יותר והכנסתי אותי עמוק יותר לגרון שלה.
יכולתי לראות את הניצוץ בעיניה.
היא אוהבת את זה.
היא עשתה משהו עם הלשון וזה גרם לי לגמור בשאגה.
ידיי נכסנו אל שיער המשי שלה והיא בלעה את כל הנוזל שלי.
הרמתי אותה על המיטה וחיככתי את זקפתי בדגדגן שלה. "אני רוצה להיות בשליטה," היא לחשה לי.
"לא.. לא נראה לי, סופיה. מגיע לך עונש על זה שאת לא אוכלת." הוצאתי אזיקים מהמגירה ואזקתי את אחת מידיה למיטה. "מה אתה עושה?"
"מלמד אותך לקח." לחשתי וחדרתי לתוכה בפעם אחת.
היא גנחה בכאב ונישקתי אותה. "הכל בסדר, יהלום, אני שומר עלייך. עכשיו את תצטרכי לענות לי על שאלות, אם את תעני תשובה לא נכונה, תסבלי, אם תעני תשובה נכונה, אני אדאג שיהיה לך נעים." היא בחנה אותי והנהנה.
העיניים החומות והגדולות שלה בוהות בי כאילו החיים שלה תלויים בי.
"מי את?"
"סופיה קולינס," הנהנתי והכנסתי את הפטמה הורודה שלה לפי.
היא גנחה ותפסה את שיערי. "אל.. אל תפסיק, בבקשה, ג'יימס.." היא יללה.
"מי הבן זוג שלך?" שאלתי בזמן שאני מכניס לפי את הפטמה השנייה שלה. "אין לי-"
הרמתי את מבטי אליה והיא נאנחה.
"תחזור לעשות את מה שעשית." נשכתי את העור בצווארה והיא יבבה. "אני צריכה עוד."
"תעני נכון על השאלה ותקבלי עוד." היא הנהנה. "מי הבן זוג שלך, סופיה?"
"מר הייל." הנהנתי.
יצאתי וחדרתי אליה שוב פעם.
היא גנחה וגם אני.
התחושה הזאת.. אני פשוט אוהב את התחושה הזאת.
לקח זמן עד שהיא גמרה, אבל כשאיברה התכווץ סביב הזין שלי הוא שאב ממני את האורגזמה והתפוצצתי בתוכה. "כואב לי." לחשה.
"מה כואב לך, יהלום?" שאלתי ונישקתי את צווארה. "אתה ענקי, זה שורף." צחקתי ונישקתי אותה.
ירדתי למטה לכוס שלה וליקקתי אותו. היא גנחה וחייכתי. "נעים לך, יהלום קטן?" היא הנהנה ומצצתי את הדגדגן שלה.
"זה יותר טוב?"
"כן.. זה.. מרגיע," ליקקתי את הפתח שלה והיא יללה ומשכה אותי קרוב יותר לכוס המתוק שלה.
"סופיה.. פאק," נאנחתי וקמתי אליה.
"מה אתה עושה?"
"את צריכה לאכול. אם לא תאכלי, את לא גומרת."
"אבל-"
"לא." נהמתי.
היא הסתובבה, כך שגבה אליי ומשכתי אותה אליי.
"אני מבקש ממך, סופיה. תאכלי, בבקשה." היא הנידה בראשה.
בחנתי את עיניה ונישקתי אותה.
עוד פעם ועוד פעם. "את שלי, סופיה. אני רוצה שתאכלי. אני צריך שתאכלי."
"אני לא יכולה. אני אקיא את זה."
"את יכולה לאכול רק משהו קטן, בסדר?" היא הנידה בראשה. "יהלום-"
"אל תקרא לי יהלום! אתה לא מבין! אתה לא מבין כלום-"
"תשתקי ותני לי לדבר!" נהמתי. "אם את רוצה שאני אכריח אותך לאכול, אין לי בעיה. אני אעשה את זה. אני אקשור את הידיים והרגליים שלך ואז אקשור את כולך למיטה. אבל אני לא חושב שאת רוצה בזה. את יפהפייה, סופיה. את יפה ומושלמת וזה בסדר אם יש לך קצת שומן ואת לא שטוחה כמו בנות אחרות. אני-"
"לא! לא! אתה משקר! אתה משקר! אתה משקר לי! תפסיק עם זה! תפ..תפסיק, בבקשה," עטפתי אותה בזרועותיי ונישקתי את ראשה. "תירגעי,"
"זה לא 'קצת שומן', ג'יימס. זה הרבה יותר מזה, זאת אומרת, תסתכל עליי. אני נראית מכוערת,"
"את יפהפייה. כל חלק בך." ירדתי על הברכיים שלי והיא בחנה אותי.
אף פעם לא ירדתי על הברכיים שלי בשביל אף אחד, אבל בשבילה אני מוכן גם לקפוץ מהבניין הכי גבוה בשיקגו בלי שאני מחובר לשום דבר, אני מוכן לירות לעצמי בראש או לשרוף את כל שיקגו כולל אותי בשבילה.
"מה אתה עושה?" נישקתי את הבטן שלה ואת הירכיים שלה. "ג'יימס תפסיק עם זה! אתה הקונסיליירי! אתה לא יכול לרדת על-"
"תגידי את זה."
"את מה?!"
"שאת יפה. תגידי את זה, לעזאזל."
"אני.. ג'יימס.. זה.. אל תכריח אותי להגיד את זה," היא לחשה ודמעות זלגו מעיניה. "קום משם, בבקשה.. אני לא רוצה שתירד על הברכיים ותנשק אותי. אני לא אוהבת את זה, תפסיק בבקשה." קמתי והצמדתי את שפתינו לנשיקה עמוקה.
"תפסיקי לבכות, אני לא רוצה שתבכי, יהלום שלי.. אבל-"
"ג'קסון.. שג'קסון היה.. בחיים עוד והתעלל בי.. אז.. אז הוא.. הוא לא הרשה לי לאכול כי הייתי 'שמנה'.. לא חשבתי שזה נכון אז כי הוא היחיד שחשב את זה, אז פשוט הייתי אוכלת כל פעם שהוא היה נותן לי. אבל.. אבל עכשיו כשהוא אמר לי את זה.. אני.. אני לא התכוונתי שזה מה שיקרה, אני פשוט באמת לא מסוגלת לאכול." נאנחתי.
איך אפשר להגיד לה דבר כזה? איך אפשר להגיד את זה לכל אחת?
איך אנשים מסוגלים לצחוק לפגוע באנשים אחרים ולהרוס להם את החיים?
נשכבתי על המיטה שהיא מעליי ונישקתי אותה.
היא עדיין עם דמעות בעיניה והטעם המתוק שלה מתערבב עם הטעם המלוח של הדמעות.
היא מצצה את הלשון שלי.
נתתי לה שליטה מלאה על הנשיקה כי פחדתי לפגוע בה. "אתה.. אני אוהבת.. את הטעם שלך," לחשה.
"אני אוהב לנשק אותך."