His diamond [3]

ג'יימס (35)

"אתה מתכוון לבוא כבר?" אית'ן שאל בטלפון. "למה אתה מתנהג כאילו אתה כועס עליי? אני עבד שלך? לא. אני הקונסיליירי של שיקגו, ואתה בפאקינג טריטוריה שלי!"
"תירגע, ג'יימס." הוא לחש.
בחנתי את סופיה ונישקתי את ראשה.
היא האישה הכי יפה שאני מכיר, לעזאזל. היא פשוט יפהפייה.
קמתי מהמיטה ושמתי מכנס שחור מחויט וחולצה שחורה גם.
יצאתי מהחדר ונכנסתי למשרד, אית'ן בחן אותי בזעם.
"תודה רבה באמת שהקונסיליירי, מר ג'יימס הייל,"
"בבקשה, מר אוונס. אבל למען האמת זה מר הקונסיליירי ג'יימס טיילר הייל." אמרתי את זה בשביל להתגרות בו, אבל הוא נראה רגוע וזה פאקינג מעצבן אותי.
"יש לך שם שני?" משכתי בכתפיי. הרבה לא יודעים, רק סופיה ורוז נראה לי.. ועכשיו גם אית'ן ומיה. זאת אומרת.. בטוח שאית'ן יספר על זה למיה, נכון?
קולטון נכנס למשרד שלי ובחן אותנו.
"איך אתם מתכננים לרצוח אותו?" שאל ובחן אותנו.
"איפה ריס?"
"הם במטוס כבר, הם טסו בחזרה לקנדה,"
"מותר להם בכלל לטוס עם ג'ואי? הוא לא קטן מדי,"
"אין לי מושג וגם לא אכפת לי." אית'ן אמר. "יהיה לי אכפת רק שזה יהיה הילד שלי ושל מיה. חוץ מזה, נראה לי שאלה שומרת על ג'ואי טוב.." קולטון גלגל עיניים. "ילדים זה חרא, אני לא מבין למה ארבעתכם עשיתם את הטעות הזאת. לא שמעתם על קונדום? רק איידן ולאונרדו נשארו שפויים?"
"אתה זוכר בן כמה אתה קולט?" אית'ן שאל. "תשע עשרה,"
"אז כמה הפרש יש בינינו?"
"לא יודע, אף פעם לא הייתי טוב במתמטיקה,"
"שבע עשרה, קולטון. שתגיע לגיל שלי, תחליט אם תרצה לעשות ילדים או לא. אבל תשתדל לעשות את זה עם קים,"
"אני וקים לא ביחד ולא נהיה ביחד, היא זונה מפונקת, אני לא אוהב אותה. אני לא רוצה להיות האבא לילדים שלה ואני מאחל לה להמשיך להזדיין עם החברים שלי עד המוות שלה." מבטי ננעץ בקים שמאחוריו, בכניסה למשרד.
דמעות נוצצות בעיניה וקולטון הסתובב אליה.
"קים זה-"
"אני שונאת אותך." היא לחשה וקולה נשבר. "אני שונאת אותך בטירוף. אני מקווה שתמות. אני מקווה ש-"
"מה קרה?" מיה שאלה והצמידה את קים אליה וחיבקה אותה. "מה עשית, קולטון?"
הוא לא ענה, אז היא הרימה את גבותיה ובחנה אותנו.
"הוא אמר שאני זונה מפונקת, שהוא לא אוהב אותי ושהוא מאחל לי להמשיך להזדיין עם החברים שלו עד המוות שלי." היא נעצה בקולטון מבט נוקב. "מיה, נסיכה, קחי מכאן את קים, בבקשה, תוציאי אותה מכאן."
"בסדר, אית'." הן יצאו מהחדר והתקשרתי לדומיניק.
אית'ן הדליק סיגריה והידקתי את לסתי.
"כן, ג'יימס?"
"דבר עם קולטון, נראה לי הוא צריך שתאפס אותו,"
"מה האידיוט עשה לקים עוד פעם?"
"קולטון לא אידיוט," שמעתי את רוז. "שנינו יודעים שהוא יכול להיות אידיוט שהוא רוצה, ילדה שלי."
"הוא לא אידיוט." היא חזרה על עצמה.
"תודה, רוז.. אני באמת מעריך את זה שאת מגנה עליי. תגידי לחבר הבן זונה שלך שישתוק, הוא לא יודע מה המצב ביני לבין קים ואני די בטוח שרמת המשכל שלי גבוה משלו." יכולתי לשמוע את דום מתעצבן, קולטון נשאר רגוע, הוא אמר את מה שאמר בטון רגוע ושקט.
הילד הזה תמיד רגוע ודרוך עד שזה קשור בקים, אם מישהו מכאיב לקים, מאיים עליה או נוגע בה, הוא יכול לאבד את השפיות.
"תיזהר, קולטון. אתה מסוכסך עם קים, זה נכון. אבל אתה באמת רוצה להיות מסוכסך איתי גם? חבל.."
"אני בסך הכל אומר את האמת, אמת שלאף אחד מכם אין מספיק ביצים בשביל להגיד." הוא העביר את ידו בשיערו ואז קים נכנסה למפקדה עוד פעם, מיה נכנסה אחריה והתנשפה בכבדות. "לא יכולתי.." היא מלמלה בזמן שקים התיישבה על קולטון ונישקה אותו.
הרמתי את גבותיי בהפתעה, וכך גם אית' ומיה. "כמה כסף אתה חושב שמגיע לזונה המפונקת שלך עם הנשיקה הזאת? או שאולי זה לא מספיק טוב לך ואתה מעדיף שאלך לנשק את החברים המזוינים שלך?" הוא הוציא את הארנק שלו וזרק לה חמש מאות דולר.
"כשתמצצי לי המחיר יוכפל לאלף, אם תעשי את זה עכשיו, מול כולם כאן זה יהיה אלף מאתיים דולר." היא סטרה לו. "אתה בן זונה, ואתה אנוכי, ואני שונאת אותך!" היא רצה החוצה מהחדר ונעצנו בו מבט זועם.
הוא הסתובב אל מיה שבחנה אותו במבט מאוכזב.
"קולטון, אני ציפיתי ממך ליותר,"
"אל תצפי ולא תתאכזבי, מיה, ככה זה עובד." היא נשכה את שפתיה ויצאה החוצה.
אית'ן נשף עשן מהסיגריה שלו ואז כיבה אותה וקם לקולטון, הוא העיף את האגרוף שלו ופגע באפו.
קולט נהם בכאב ואז צחק. "זה הכל, אית'ן? חשבתי שאתה חזק יותר," לעזאזל, האידיוט הזה ממש רוצה למות היום ביחד עם ריי.
"אתה אכזבת את הפאקינג אישה שלי!" הוא הטיח את האגרוף באפו עוד פעם והוא צחק. "אני מזוכיסט, אית'.. תמשיך להרביץ לי, זה לא ישנה לי, אני נהנה מזה." אית'ן הסתובב אליי והעברתי לו סכין.
לא סבלתי את אית'ן בהתחלה, אבל אני דווקא מתחיל לחבב אותו, האיש הזה פסיכופת כמוני.
"בוא נראה כמה תהנה מזה, שאני אכרות לך את הזין." אית'ן שיחק עם הסכין על המפשעה שלו. קולטון היה נראה אדיש. "ברצינות?" אית'ן שאל ובחן אותו.
"אמרתי לך," לחש. "אני נהנה מזה,"
"כן, שאמרת שאתה 'נהנה' מזה, לא תכננתי שיעמוד לך הזין מזה,"
"זה מחרמן." הוא אמר ונשכתי את שפתיי בשביל לא לצחוק.
מה נדפק איתו?
"אתה יודע שההפרש ביני לבין מיה לביני לבין קים זה אותו הפרש?"
"כן, ארבע שנים לשני הצדדים."
"אתה יודע מה זה אומר?" הוא בחן אותו בזמן שנשען על השולחן. "שאני יכול לזיין את שתיה-" הוא לא סיים את המשפט והסכין של אית'ן הייתה צמודה לגרונו.
הוא היה משסף לו את הגרון אם איידן לא היה נכנס למשרד ומרחיק אותו ממנו.
"אני לא יודע מה נדפק עם כולכם, אבל תירגעו." הוא דחף את אית' אליי.
הוא התיישב בכיסא לידי ואיידן התיישב ליד קולטון.
מיה נכנסה למשרד ובחנה אותנו.
אית'ן סימן לה להתקרב והיא התקרבה והתיישבה עליו.
שאני חושב על זה.. המשרד שלי בזמן האחרון הפך להיות כמו מפקדה, רוב הפגישות שלנו מתנהלות כאן ולא במפקדה שבבית של איידן.
"איך אתם מתכננים לרצוח את ריי?" איידן שאל. "לא חשבנו על זה עוד,"
"מה עשיתם בכל הזמן שאתם כאן?" העברנו את מבטנו אל קולטון. "אה. הייתי צריך לנחש שבגללך קים בוכה בסלון."
"היא עדיין בוכה?" קולטון שאל וחרטה נשמעה בקולו. "לך תגיד לה שאתה מצטער, קולטון." אית'ן אמר.
"אני לא מצטער, זה הגיע לה."
"קולט, אתה פאקינג צוחק?!" מיה שאלה. "היא אוהבת אותך! אתה אוהב אותה גם! ואתה ממשיך לפגוע בה. אני רואה בעיניים שלך שאתה מתחרט, אז-"
"אני לא מתחרט על כלום, מיה! ואל פאקינג תצעקי עליי!" היא הידקה את לסתה.
הזעם נצץ מעיניה.
אני חושב שאף פעם לא ראיתי אותה עצבנית כל כך.
"או שמה?" היא שאלה. "אני כמו אחותך הגדולה, אתה לא תעז לפגוע בי, אני מכירה אותך מאז שאתה בן חמש עשרה!"
"לכי תזדייני, מיה."
"לך תזדיין אתה, חתיכת מטומטם! לך תגיד לה שאתה מצטער,"
"לא." הוא נהם בשיניים חשוקות. "למה לא? מה היא עשתה לך?" הוא השתתק. "מיה, צאי מכאן, בבקשה, נסיכה שלי." אית'ן לחש לה.
הוא נישק אותה והיא הנהנה.
היא יצאה מהחדר וכל העיניים ננעצו בקולטון. "מה היא עשתה?"
"יצאנו למועדון," הוא התחיל. "אני לא מסביר יותר-" קים נכנסה למשרד. "קולטון," היא לחשה. "אני קצת.. אתה יכול לבוא?" הוא קם אליה וחיבק אותה.
אין לי מושג מה יש לה, אבל נראה שהוא יודע.
היא בכתה לחזהו והוא נישק את ראשה והם יצאו החוצה. הוא אידיוט, זה ברור לגמרי שהוא אוהב אותה. זה פשוט מעצבן אותו שהיא מנסה להשיג את תשומת הלב שלו מלהתמזמז עם אחרים.

᯽

פאק, זה היה הרצח הכי טוב שביצעתי אי פעם.
הוא היה מתוכנן לפרטי פרטים.
כל חלק ברצח הזה.
מהמכות חשמל.
לחלק בו חתכתי את הזין הקטן שלו, ואסרתי עליו לצרוח - כמו שהוא אסר על סופיה לבכות שהוא אנס אותה - וכשהוא עשה את זה, הצלפנו בו וחישמלנו אותו.
אית'ן הצליף בו ויכולתי להישבע שזה היה יפהפה לראות את ריי צורח וזועק, מתחנן שנפסיק, בדיוק כמו שסופיה התחננה אליו שיפסיק.
אנחנו חתכנו, הצלפנו ודקרנו אותו, בכל פעם שאיבד את ההכרה חישמלנו אותו.
הוא דימם כל כך הרבה שזה היה מצחיק, האיש הזה לא רצה למות.
ואחרי שהוא מת, יריתי לו בראש.
אם יש משהו אחד שלמדתי מהסרטים המפגרים של סופיה, זה שתמיד צריך לירות להם בראש, כי הם תמיד חוזרים.
"זה היה הדבר הכי מספק שעשיתי בחיים שלי," איידן אמר שנכנסנו למשרד.
"כן." אמרתי. "זה היה מדהים." הוא צודק.
זה היה מטורף.
התיישבתי ובחנתי אותו.
אית'ן כבר הלך להתקלח ולהיות עם מיה. "מה המצב בינך לסופיה?"
"יותר טוב. זאת אומרת.. התנשקנו,"
"התנשקתם?" שאל והנהנתי. "כן, כמה פעמים. אני חושב באמת שאלך להתקלח, אני צריך להוריד ממני את הדם.." הוא הנהן. "אני גם אעלה למעלה, לילה טוב, ג'יימס.." בחנתי אותו וצחקתי. "לילה טוב? נראה לי שכולם יודעים שאתה הולך לדפוק מישהי עכשיו, ולא לישון."
"אולי.." הוא מלמל. "לך לסופיה כבר, אידיוט."
"אני לא אידיוט," אמרתי וקמתי. "אבל אני כן אלך לסופיה."