"מה אתה אומר?" ולריה אמרה ונכנסה למשרד שלי בשמלה ארוכה בצבע לבן שמגיע עד רגליה.
היא צמודה ומבליטה את גופה הרזה.
"נחמד," מלמלתי ולגמתי מכוס הוויסקי שהחזקתי בידי.
"מה קרה?" היא שאלה ובחנה אותי.
"כלום.. זה נראה עלייך טוב." קמתי ונשקתי לשפתיה. "איידן הזמין אותנו לארוחת ערב אצלו,"
"עם קולינס?" הידקתי את לסתי והנהנתי.
אני שונא שהיא קוראת לה קולינס.
השם שלה זה פאקינג סופיה. וחוץ מזה, השם שלה צריך להיות סופיה הייל.
"אתה כועס עליי?" שאלה ובחנה אותי. "לא, יפה שלי, הכל בסדר." נישקתי אותה.
"תלכי להחליף בגדים, אני אקרא לסופיה." היא הנהנה ויצאה מהמשרד.
רוקנתי את כוס הוויסקי לגרוני והלכתי לחדר של סופיה.
היא נעצה בי מבט זועם וקמה מהשולחן עבודה. "אני לא רוצה ללכת לארוחה אצל איידן."
"אז למה את לבושה ככה?"
"אני תמיד לובשת שמלות."
"לא כאלה." לחשתי והתקרבתי אליה.
קולי צרוד מתשוקה. ליטפתי את צווארה והיא בחנה אותי בעיניים נוצצות.
"למה את לבושה ככה?"
"אני יוצאת," לחשה וליקקה את שפתיה. היא יפהפייה.
"בלי לעדכן אותי?"
"אני זונה, ג'יימס, אתה לא זוכר? אני לא חייבת לך כלום,"
"סופיה-" היא דחפה את ידיה למכנס ולבוקסר שלי, תפסה את זקפתי ושפשפה אותה.
"פאק," התגעגעתי למגע המזוין שלה כל כך.
"אני יכולה לזיין אותך אם תרצה, אבל אני רוצה שלושת אלפים דולר על זה. יש לך כסף, נכון?" היא לחצה על הזקפה שלי בעדינות וירדה על ברכיה.
היא הכניסה את איברי לפיה וגנחתי.
"אני רוצה לקנות איזו שמלה, אז.. אני מניחה שזו הדרך היחידה שאקבל כסף."
"את יודעת טוב מאוד שאם תרצי אני אקנה לך הכל. תפסיקי עם זה." הרמתי אותה. "מה הבעיה שלך?!" שאלתי אותה.
"ולריה! אני שונאת אותה! ואני שונאת את העובדה שהזין שלך היה בתוכה אתמול. אני שונאת את העובדה שגרמת לה לגמור כל כך הרבה פעמים. אני שונאת את-" הצמדתי את שפתינו ומצצתי את שפתיה ואת לשונה. היא גנחה בשקט לשפתיי והרמתי אותה עליי.
השכבתי אותה על המיטה והרמתי את החולצה שלה.
קרעתי לה את התחתונים. "היי! אלו האהובים עליי!"
"אני אקנה לך חדשים, תירגעי." לחשתי לה. "אנחנו לא יכולים לעשות את זה,"
"אז תעני לי, למה לא עדכנת אותי שאת יוצאת?"
"כי אני לא."
"אז?"
"קבעתי כאן עם מישהו.." מלמלה.
הכנסתי אליה אצבע והיא זזה מעט. "תפסיק," גנחה.
"את משקרת לי?"
"לא."
"אז באמת קבעת עם מישהו?" היא הנהנה ועוד גניחה נפלטה מבין השפתיים הורודות שלה. השפתיים האלו שאני מת לנשק ולמצוץ ולאכול עד שהיא לא תוכל לנשום.
ולריה יפה, היא אחת הנשים הכי יפות שאי פעם הכרתי.
פשוט סופיה יותר.. סופיה הרבה יותר יפה, השיער המולתל שלה שמגיע לה קצת מתחת לחזה, העיניים החומות והיפהפיות שלה והשפתיים הורודות, התפוחות והגדולות שלה.
הכנסתי אליה עוד אצבע ושפתיה נפשקו בצורה הכי סקסית שיכולתי לדמיין.
"ג'יי.. ג'יימס, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אתה עם ולריה."
"ששש.." לחשתי לאיברה. היא התפתלה וייללה תחת מגעי וחייכתי אליה. "למה קבעת כאן עם מישהו?"
"אני.. אני רציתי ש..שהוא ינשק וי-" הכנסתי עוד אצבע לרטיבות המטריפה שלה.
הזין שלי נוקשה כל כך ואני אפילו לא יכול להסביר כמה אני רוצה להיות בתוכה.
"אני לא אוהב את התשובה המזוינת הזו, סופיה." היא בחנה אותי ולא ענתה. התנענעה על אצבעותיי ועיניה ברקו ונצצו בציפייה. "סופיה, לעזאזל איתך, אם לא תגידי לי את האמת, אני אמשיך להכניס אלייך עוד אצבעות ועוד אצבעות עד שאני אקרע אותך לשניים."
"אתה לא תעשה את זה בחיים." מלמלה ורכבה על האצבעות שלי.
לא היה אכפת לה איך היא נראית, היה לה אכפת רק מהעונג שלה. היא רצתה את האורגזמה שהיא מייחלת לעצמה כל כך מהרגע הראשון שנכנסתי לחדר.
"תירגעי, חתלתולה שלי. לא מגיע לך לגמור. את מתנהגת כמו ילדה רעה,"
"אולי אני באמת ילדה רעה." אמרה. הקול שלה סקסי בטירוף. הוא צרוד מתשוקה ופשוט נשמע מדהים.
הכנסתי אליה עוד שני אצבעות וזה הספיק בשביל לענות על מבוקשה.
היא הגיעה לפורקן וצעקה משהו שהיא נשמע כמו 'ג'יימס' או 'אלוהים' במעורבב.
"אני לא קבעתי כאן עם אף אחד.." היא מלמלה. "שיקרתי כי רציתי שתקנא,"
"אני יודע." אמרתי. "עכשיו תסדרי את עצמך, אני וולריה נחכה לך בסלון."
"ב..בסדר," גמגמה.
YOU ARE READING
His diamond [3]
Romanceהספר השלישי בסדרה 'הבנות שלהם'💗 הם שלחו אותה אלינו בשביל שנשמור עליה. היה לה מסוכן יותר מדי בקנדה.. עכשיו אני השומר שלה. אני לא מחבב אותה במיוחד, וגם היא לא אותי. כל קשר שיש לנו זה לסיפוק בלבד. זה לא קשר רומנטי, רק סקס. אבל היא שלי. היא שייכת לי ו...