His diamond [3]

סופיה (23)

"ג'יימס?" שאלתי ונכנסתי למקלחת והוא סובב את מבטו אליי, השיער שלו מטפטף וניתן לראות את פס השיער שמתחיל מהטבור ויורד ונעלם במגבת וזה פאקינג מושך.
אני רצינית, האיש הזה נראה סקסי בטירוף, אם הוא לא היה שומר הראש שלי והייתי יודעת שהוא מהמאפיה, הייתי בטוחה שהוא דוגמן או כוכב פורנו, כי לעזאזל, הוא נראה כמו פאקינג מלאך.
טוב.. בעיקרון כמו מלאך המוות, כי עם כמה שהוא נראה מושך, הוא נראה אכזרי הרבה יותר.
בלעתי את רוקי ובחנתי אותו. "כן, יהלום שלי?"
"אני יכולה ללכת לחדר של מיה?"
"כן, אני אתלבש ואבוא." חייכתי ונישקתי אותו. "תודה,"
יצאתי משם והלכתי לחדר של מיה.
דפקתי על הדלת ופתחתי אותה.
היא נראית שמחה בטירוף, לא ראיתי אותה כל כך שמחה המון זמן.
היא חייכה אליי והורידה את הגיטרה למיטה. מיה מנגנת מושלם וגם שרה מושלם, והיא ללא ספק האישה הכי יפה שאני מכירה, היא פשוט מהממת.
"אני צריכה לדבר איתך וזה חייב להיות לפני שג'יימס יגיע, ואת.. זאת אומרת, אסור לך לספר את זה לאית'ן. תישבעי לי שאת לא מספרת את זה לאית'ן."
"אני-"
"בבקשה, מיה.. אני ממש צריכה לדבר עם מישהו ואת היחידה שאני סומכת עליה." היא הנהנה וחייכה אליי.
התיישבתי מולה ובחנתי אותה.
היא החברה הכי טובה שלי, זה מרגיש שאני יכולה לספר לה הכל, אבל היא באמת לא תספר לאית'ן כלום?
"האמת שאני צריכה לדבר איתך גם, וגם אני לא ממש יכולה שתספרי לג'יימס או לאית'ן." הנהנתי. אם אם כך, אז זה בסדר. "את ראשונה," לחשתי.
"לא, את ראשונה." היא אמרה ונאנחתי. "שתינו ביחד. שלוש, ארבע, ו-.."
"אני בהיריון." אמרנו ביחד. שתינו לא נשמעות מרוגשות במיוחד. "את גם בהיריון?"
"כן.. זאת אומרת, אני חושבת.. אני אפילו לא יודעת מתי נכנסתי להיריון, ו- רגע, את בהיריון מג'יימס?"
"כן.." מלמלתי. היא נראית מופתעת, מופתעת מאוד.
ברור שהיא תהיה מופתעת, היא בטוחה שאנחנו לא סובלים אחד את השני, וזה באמת היה נכון, אבל מאז טראוויס.. מאז ההפרעות אכילה שלי, אני פשוט.. התאהבתי בו? כן, התאהבתי בו לגמרי.
"את לא שונאת אותו?"
"אני.. לא. אנחנו ביחד, ו..והיינו שוכבים מההתחלה ומאחר לי המחזור כבר בהרבה זמן אז עשיתי בדיקה.. שלוש, למען האמת, כולן יצאו חיוביות." נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי שהרגשתי את הסומק עולה בלחיי.
אני פאקינג בהיריון, בהיריון ממישהו שעד לפני פחות מחודשיים שנאתי.
קים נכנסה לחדר והיה קול של מישהי מהטלפון שהיא החזיקה.
"זו אלה?" מיה קפצה מהמיטה ורצה אליה.
כמובן שהיא העדיפה אותה על פניי, אני לא האופציה הראשונה של אף אחד, אפילו של ג'יימס לא, סביר להניח שהוא יעדיף את רוז עליי, או אפילו סתם את ווינטר. זאת אומרת, הוא העדיף את ולריה עליי, וכשהוא דיבר עם ווינטר מבחינתו הייתי רק 'הזונה שלו' וזה קצת כואב לחשוב על זה.
אף פעם אף אחד לא אהב אותי כי הוא אוהב אותי, תמיד כי הוא היה צריך ממני משהו, ואם הוא כן באמת אהב, אז היה אנשים מעליי, אנשים שהם היו אוהבים יותר והיה אכפת להם יותר.
ג'יימס נכנס בדלת.
השיער שלו רטוב ופרוע בדיוק במידה שאני אוהבת, הוא נראה סקסי בטירוף ככה.
בדיוק כמו שאמרתי מקודם.
הוא יפהפה וסקסי, אבל גם מפחיד ואכזרי וזה גורם לבטן שלי להתהפך בציפייה.
אני רוצה לנשק ולחבק אותי עד שיימאס לי.
הוא התקרב אליי ובחן אותי בדאגה.
הוא קורא אותי טוב כל כך שזה מפחיד.
קמתי אליו ונעמדתי לידו.
"מה קרה, יהלום שלי? אני לא רוצה שתהיי עצובה, תספרי לי." הוא בחן אותי וליטף את הלחי שלי. "אני.. בוא נלך בחזרה לחדר,"
"מה קרה?" הוא חזר על שאלתו ונעץ מבט עמוק בעיניי. הדאגה קורנת מעיניו ואני פשוט אוהבת את זה, אני אוהבת שאכפת לו והוא דואג ממני, זה מרגיש טוב.
"אני אספר לך בחדר," התכוונו ללכת אבל מיה עצרה אותנו. "לאן אתם הולכים?"
"לחדר, אני קצת.. לא מרגישה טוב," זייפתי שיעול ויצאתי משם וג'יימס אחריי.