פרק 7

23 3 2
                                    

"זן." אני מתנשפת. "מה אתה עושה פה?"

"מה נראה לך שאני עושה?" הוא נוהם אלי ממקומו על הרצפה.

"אתה... עקבת אחרי?" לא סיכמנו לפני כמה שעות שאנחנו בני ברית שסומכים אחד על השני? כנראה אני לא היחידה עם בעיות אמון.

"התחמקת ממני. באמת ציפית שאני לא אעקוב אחריך?"

"ציפיתי שתכבד את ההסכם בנינו." אני מסננת, מופתעת מתחושת האכזבה השוקעת לי בבטן. לא סמכתי עליו מלכתחילה, אז למה עכשיו אני מופתעת מהמהלך הזה?

"אני אפילו לא יודע עם מי סגרתי את ההסכם ,קיי." הוא משתתק לרגע. "אם זה בכלל השם שלך. מי אתה? מה לעזאזל קורה פה? אתה לא קיי. אתה חלק מצ'ינו האבי! עובד בשביל סנק-"

אני משעינה יותר משקל על הרגל שנחה על הצלעות שלו והוא משתנק. "אתה לא בדיוק במצב שמאפשר לך לשאול שאלות מיותרות." אני מתכופפת אליו ומדברת בקול נמוך ומאיים. "אני לא יודע מה שמעת ומה ראית, אבל מעתה תתנהג כאילו מעולם לא היית פה." אני חייבת לוודא שהוא לא ידבר, לכן אני מרסקת כל ברית שאי פעם הייתה בנינו והופכת להיות מישהו נבזי ומרושע. "אחרת, אני מכיר כמה אנשים שיגרמו לך לא לשמוע ולא לראות יותר שום דבר."

עיניו נפערות. "אתה אולי לא הבן של סנקה נקמורה, אבל אתה גרוע בדיוק כמוהו."

ליבי נחמץ אבל אני חייבת להמשיך.

"אתה מרעיף עלי מחמאות. ספר לי משהו שאני לא יודע." אני נשענת לאחור ומשלבת ידיים, מורידה קצת את הלחץ מבית החזה של זן. זאת הזדמנות מצוינת בשבילו להיחלץ והוא יודע את זה. גלגול מהיר אחד והוא חומק מתחתיי וכבר על הרגליים, מרים את ידיו במגננה.

"לך מכאן, ואני לא אערב את הממונים עלי." מאיימת עליו.

הוא מביט בי ולרגע נדמה לי שאני רואה חוסר אמון חולף בעיניו, זה כל כך מהיר שאני לא בטוחה. הרגע חולף ופניו הם מסכה קשוחה כשהוא סב על עקביו והולך ממני.

אני עומדת שם לבדי בחושך, נותנת לצלילי הלילה לשטוף אותי כשאני נושמת לאט ומעכלת את האירועים האחרונים. מתחוור לי שהמשימה שלי מסובכת הרבה יותר מכפי שתיארתי לעצמי, ועכשיו יחד עם זן שבטוח שאני עובדת עבור צ'ינו האבי, הכל עוד יותר מסובך. אני מאוד מקווה שהוא ישמור על הפה שלו סגור ולא ילשין עלי, אחרת התוצאות יהיו מאוד לא נעימות עבור שנינו. סנקה לא יחוס עליו, זה בטוח, והעונש שאני אספוג יהרוס את הדבר היחידי שניסיתי להציל כשבאתי הנה.

עכשיו הלחץ עלי מוכפל פי כמה. עיניו של סנקה יעקבו אחרי בכל עת, אני לא יודעת אם יש לו כאן מרגלים אנושיים או תוכנות ריגול כאלה ואחרות אבל זה לא משנה, אני חייבת להיזהר ולחזור להצטיין מהר.

אני קולטת שהשעה מאוחרת ומתעשתת. כשאני חוזרת אל החדר זן שוכב בפנים אל הקיר ולא אומר לי מילה, אין לי מושג אם הוא נרדם. אני מטפסת אל המיטה שלי ונשכבת. לרגע אני חוששת שמהחשבות יעסיקו את המוח שלי ולא אצליח להירדם אבל גל של תשישות חולף מעלי והשינה לוקחת אותי בין רגע.

נחש של דםWhere stories live. Discover now