שיניי ננעצות בבשר הרך של שפתיו, אבל לא בעונג, אלא בחוזקה.
הוא לא נרתע מהכאב, אז אני מנצלת את העובדה שדעתו מוסחת ומכה בו חזק בלסת עם אגרופי. עיניו נפקחות והוא נראה המום. "לא הייתי צריך..." הוא מתחיל למלמל בחרטה אבל אני קוטעת אותו.
"אני מרשה לך להתקרב אלי, ולעשות את כל זה שוב אך ורק כשתצליח לראות איתי עין בעין." אני מרימה את האצבע המורה שלי בתנועה מחנכת. "אין לי זמן להתעסק עם אנשים שאכפת להם רק מעצמם."
הוא צועד אחורה ונראה כאילו סטרתי לו. מה ש... קצת נכון.
נהניתי מהנשיקה, הרבה יותר ממה שחשבתי שאפשרי, אבל לא אוכל להיכנע לתשוקות הפשוטות שלי, לא כשאני מקיימת אותן עם מישהו שרוצה להבריח אותי מכאן ושכל שאר האנשים הגוועים לעזרה ישרפו.
אני לא רגילה לראות את קירו פגוע, לרוב הוא מראה חזות חזקה ומלאת תעוזה, אז אני מסתובבת ורצה משם.
כשאני מגיעה אל ארוחת הערב, אני מתנשפת. לא בגלל הריצה המהירה, מרחק כזה אפילו לא מעלה לי את הדופק. אלא עקב כובד האירועים האחרונים שהימם אותי לגמרי.
קירו יודע מי אני, ונישק אותי.
בכלל לא דמיינתי לרגע, לא ידעתי בכלל, שאני מרגישה משהו כלפי קירו. אבל כשהתנשקנו? הניצוצות שעפו באוויר לא השאירו הרבה מקום לספק. אולי זה היה המפתח, ששיחרר את כל מה שאני מרגישה לחופשי, כי עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב על אותם הרגעים שוב ושוב, לדמיין את ידי עולות מעלה אל חזהו המוצק, אל צווארו החם, נכנסות אפילו מתחת אל חולצתו. על הדופק שלו פועם תחת כף ידי, על הלשון שלו-
"קיי!"
זן נוקש באצבעותיו מולי.
"מה קורה? הכל בסדר?"
אני מהנהנת אבל מיד משנה לניד ראש תקיף.
הוא כנראה מזהה מצוקה על פני כי הוא אוחז בידי ומתחיל להוליך אותי בין כל הסטודנטים, בשולחן הקבוע שלנו יושב נורי, ולכן זן מנווט אותי הפעם אל שולחן פינתי אחר, שנשאר ריק.
"מה זה?" הוא לוחש. "ספרי לי, זה סנקה שוב?" דאגה חרוטה על פניו.
"לא," אני ממהרת להרגיע אותו. "אבל גם כן..." אני מסתבכת לגמרי.
"מה?"
"סנקה היה פה, אבל לא על זה אני מדברת. קירו יודע! הוא גילה לקירו! ואז קירו..." אני לא מצליחה לסיים את המשפט. למה אני לא מצליחה לסיים את המשפט? מה הוא עשה לי?
כל תו בפניו של זן מתקשח. "אני אהרוג אותו. אם הוא רק העז להרים עלייך אצבע. מה הוא עשה לך?" הוא נוהם.
"הוא נישק אותי." המילים יוצאות מפי במין נשימה ארוכה. מזמן לא איבדתי כך את העשתונות, זה זר לי ומפחיד אותי.
YOU ARE READING
נחש של דם
Romanceיפן, ניו אדו. קאמי מושלכת אל תוך מאורת הזאבים ומנסה לשרוד. אף אחד לא יודע שהיא שם, ואף אחד לא אמור לדעת... באקדמיית הורוקי הנחשבת, לכל הפסד יש מחיר כבד, ולקאמי יש יותר לאבד מאשר רק חייה שלה. עצם העובדה שהיא שם כבר מעמידה אותה בסכנה, שכן האקדמייה הכ...
