לא חשבתי שדבר כזה יקרה, אבל קירו מאחר.
קירו מאחר לאימון שהוא עצמו מעביר.
קירו הדייקן, הקפדן, האכזר והמצמית.
לבסוף, באיחור של קרוב לעשר דקות הוא נכנס, אפילו לא ממהר. הליכתו ישרה ובטוחה, כאילו כולנו הקדמנו והוא הגיע בזמן. הוא פותח את השיעור ללא התייחסות לזמן האבוד, וללא מבט אחד לכיווני.
הוא מתחיל בהדגמת כמה חסימות, ולאחר מכן מורה לנו להתאמן עליהם. זן ואני כמובן מתאמנים אחד עם השני.
"זה לא נראה לך מוזר?" אני שואלת בזמן שאני נותנת אגרופים וזן חוסם.
"מאוד." הוא עונה לי. "ממתי האגרופים שלך כאלה חלשים?"
"סתום," אני נותנת לו בעיטה קלה בירך, כאזהרה. "קירו מתנהג מוזר."
"הוא היורש של ארגון פשע אכזר ואימתני. אי אפשר לצפות שהוא יהיה נורמלי." זן אומר בחצי צחוק, אבל למעשה יש הרבה אמת בדבריו.
אני שוקעת במחשבות כשאנחנו ממשיכים לתרגל ולכן במקום לחסום את אגרופו של זן אני נותנת לעבור והוא פוגע בי בלסת. אני עפה כמה צעדים אחורה ומרגישה יד יציבה עוצרת אותי מליפול. אני מתייצבת, יורקת דם הצידה וכשאני מסתובבת אני מגלה את קירו מתרחק מהמקום.
אני פוערת עיניים ומסתכלת על זן, שגם הוא בוהה באי אמון. "הוא עזר לי הרגע?" אני לוחשת לו.
"הייתי בטוח שהוא ישים לך רגל." הוא עונה.
"זה מה שהוא עשה עד עכשיו," אני ממלמלת. "אולי הוא זומם משהו?"
"גם אם כן," זן מניף לעברי אגרוף והפעם אני חוסמת. "אין לך מה לעשות נגד זה. תישאר בערנות גבוהה ותעמוד על המשמר ואם באמת משהו קורה, אתה תשים לב." זן מקפיד לדבר אלי בלשון זכר מאז שהערתי לו, הוא לא התבלבל אפילו פעם אחת.
אני נאנחת בתסכול וחוסמת שוב, הפעם בעיטה.
האימון נגמר ללא עוד תקריות המערבות את קירו, לטובה או לרעה. כשאני מגיעה לחדר האוכל לקראת ארוחת הערב אני כל כך רעבה שאני מתקדמת אל עבר התור לחלוקת האוכל כמעט בריצה, מבלי לחכות לזן. הוא ימצא אותי אחר כך, מה שחשוב כרגע זה להכניס מזון לבטן שלי.
אני כמעט חוטפת את הקערה החמה וממהרת אל קצה החדר, שם אני אוהבת להתיישב.
ושם גם נורי אוהב להתיישב, ואכן שם אני מוצאת אותו. ללא מילים אני מתיישבת על הרצפה לידו, מניחה את הקערה ומתחילה לאכול בחשש, חצי מצפה שנורי יקום ויעזוב כל רגע.
אבל הוא לא עושה זאת, הוא נשאר.
"אני מצטער נורי, על אחיות שלך." אני מרגישה שאני חייבת לומר זאת, גם אם זה לא מביא לו הרבה נחמה.
"זה כבר נעשה." הוא עונה לי.
"אני יודע שאני... נקמורה." אני מסתבכת עם המילים, מנסה להשתתף בצערו מבלי לחשוף את עצמי. "אבל הארגון עשה גם לי עוול." אני לא יכולה להגיד לו שסנקה מחזיק סכין אל הצוואר של אמא שלי פחות או יותר, אז אני שומרת על עמימות. "זה לא הוגן, ואין שום סיבה בעולם שאחיות שלך יסבלו מגורל כזה."
YOU ARE READING
נחש של דם
Romanceיפן, ניו אדו. קאמי מושלכת אל תוך מאורת הזאבים ומנסה לשרוד. אף אחד לא יודע שהיא שם, ואף אחד לא אמור לדעת... באקדמיית הורוקי הנחשבת, לכל הפסד יש מחיר כבד, ולקאמי יש יותר לאבד מאשר רק חייה שלה. עצם העובדה שהיא שם כבר מעמידה אותה בסכנה, שכן האקדמייה הכ...
