פרק 17

13 3 0
                                    

באותו הלילה, אני עושה מעשה שלא עשיתי קודם.

אני מחליטה לעלות אל הגג לא כי אני לא מצליחה להירדם, או כי אני זקוקה לרוח רעננה. אלא כי אני מקווה שקירו יהיה שם. עד כמה שהוא מפחיד אותי, אני רוצה להגיד לו תודה. בלעדיו, הייתי מפסידה לקין כמעט בוודאות. לא רק שבסופו של דבר גברתי עליו, הניקוד שלי עלה וכעת אני במקום השני מכלל המחזור. הבוס הנוכחי הוא זן, שהביס שלושה תלמידים שונים שתקפו אותו היום אחר הצהריים, בו זמנית.

נשימתי מאיצה כשאני מטפסת בחבל, ואני מפקפקת בהחלטותי שהביאו אותי הלום.

אני פותחת את הדלת אל הגג שחורקת מעט ויוצאת אל הלילה הקודר. בדפיקות לב מואצות אני סורקת את הגג ואכן צלליתו החשוכה נמצאת בניגוד אל קו האופק המואר של ניו אדו.

אני הולכת עד אליו, הוא לא מסתובב אלי, ואני מתיישבת לידו. הפעם, כמה סנטימטרים ממנו. אם הוא מופתע, הוא לא מראה זאת.

"תודה." אני פולטת, לפני שיאבד לי האומץ. "בזכותך ניצחתי שם."

"בזכותךָ." הוא משיב.

"לא." אני מתעקשת. "לא הייתי חושב להשתמש במותן שלי על מנת להשתחרר מהבריח אילולא אתה." הוא לא עונה, אז אני ממשיכה. "אתה משתמש בגוף בדרך אחרת מכל מה שראיתי, אני מודה לך על שחלקת חלק מזה איתי."

הוא מסתכל אלי, בעיניו השחורות משתקפים כל האורות שלפנינו. "על לא דבר." הוא אומר, אל קולו נשזרת הפתעה. זה גורם לי לחשוב שלא הרבה אנשים הודו לו בעבר. "זה נראה כאילו זה טבעי בשבילךָ."

"מה?" אני אומרת בטמטום.

"הגוף שלך גמיש, ואתה מבצע איתו דברים שרוב האנשים לא מסוגלים." אכן, רוב האנשים לא מסוגלים. אבל לא רוב הנשים... "אתה קולט דברים במהירות, וזה נראה כאילו זה בא לך באופן טבעי. לי לקח כמה שנים עד שהפנמתי עד הסוף את תנועת המותן הנכונה." אני מרסנת את הבעת ההפתעה שעומדת לעלות על פני כשהוא חולק איתי דבר כה אישי. עכשיו אני מרגישה מחויבת לעשות את אותו הדבר.

"זאת לא פעם ראשונה שאני שומעת על זה." אני מודה. "היה לי סנסיי שהיה מזכיר לי את זה בתחילת כל שיעור, אבל מעולם לא הצלחתי להבין ממש למה הוא מתכון. עד..." אני מכחכת בגרוני. "עד שהדגמת לי אתמול. זה ממש הבהיר את זה."

"רק צריך להבין את העיקרון, ומשם זה די פשוט." זו עווית או שהוא מושך בכתפו, מצטנע? אני לא בטוחה...

"ומה העיקרון?" אני מוצאת את עצמי שואלת.

"זה לא ממש עיקרון שפשוט להגדיר אותו במילים, אבל ראיתי שהרגשתָּּ את ההבדל. זאת היכולת להשתמש בכל הגוף למען תנועה אחת, שאצורה בכוח מתפרץ. זאת טכניקה, שאו שהגוף שלך יודע איך להשתמש בה או שלא. קשה מאוד ללמד את זה, ולךָ יש את זה."

נחש של דםWhere stories live. Discover now