"הסברים." זן דורש שוב, קצר רוח.
אני לא מספיקה להגיב לפני שהוא מדבר שוב. "קדימה, יש לך הרבה להסביר." הוא מתקרב אלי, מתנשם. "ואני לא הולך להקל עלייך משום שאת בת." בסוף המשפט הוא מדגיש את המילים על ידי אגרוף ידידותי לכאורה בכתף, רק שהאגרוף הזה גורם לי לקחת שני צעדים אחרונה ושולח זרמי כאב מעלה ומורד היד שלי.
"אל תדאג," אני מתקרבת אליו. "אני לא רוצה שתקל עלי." אני מחזירה לו באגרוף משלי לבטן הרכה. הוא מתנשף אבל לא מתקפל. האגרוף הבא שלו מכוון לחזה, וזה אגרוף כועס יותר, מתוך עלבון על כך שהצלחתי לפגוע בו. אני חוסמת אותו ומסיטה אותו הצידה, תופסת את היד ומעקמת אותה.
"מה יש לך, זן? חשבתי שרצית תשובות."
"נכון," הוא עונה. "אבל אני עוד יותר רוצה לכעוס עליךָ." הוא מצליח לשחרר את אחיזתי ומנסה להכשיל אותי אבל אני קופצת למעלה ומתחמקת.
"לא התכוונתי לפגוע בך," אני חשה צורך להבהיר.
"אני לא פגוע." הוא מתגונן ומנסה לתקל אותי לקרקע. אני זזה הצידה ברגע האחרון ונותנת לו להיתקע בקיר.
"אתה כועס עלי, ואם אתה כועס עלי סימן שאכפת לך." תוך כדי שאני מדברת אני מבינה שיש בכך הרבה מן האמת, הוא כעוס כי אכפת לו. ממני, מהברית שלנו. זאת ההוכחה שהייתי צריכה לכך שאני יכולה לסמוך עליו. אם לא היה אכפת, הוא לא היה טורח לבקש ממני הסבר, הוא פשוט היה מלשין עלי, או מתעלם ממני באדישות. איכשהו, אני לא יודעת איך, או למה, הוא נקשר אלי.
ואולי קצת, אני נקשרתי אליו גם. בשבוע וקצת מאז שזן שבר את הברית בנינו, הרגשתי בודדה. הרבה זמן אני כבר לבד, אבל לא זכורה לי הפעם האחרונה שהרגשתי בודדה באמת.
זן מתנער ונוטש כל אומנות לחימה מוכרת, פשוט דוחף אותי בחוזקה אחורה. מוחי עדיין תפוס בעובדה שלזן אכפת ממני ותגובתי איטית. אני מתחילה לזוז הצידה אבל לא מספיקה להתחמק בזמן ועפה אחורה אל הדלת, הידית מתחפרת לי בין הצלעות וחוטפת את נשימתי לכמה רגעים.
אני מבינה שהוא עצבני, אבל נמאס לי. הוא צריך לשבת ולהקשיב.
אני מתנתקת מהדלת ומשתדלת לא לכווץ את פני בכאב עם כל תזוזה, זן מתקדם אלי גם הוא. ברגע שהוא מגיע למרחק זרוע ממני, אני נותנת אגרוף הטעיה לכיוון הראש שאותו הוא מיד חוסם, אבל במקביל שולחת יד פתוחה ומכה לו באוזן בחוזקה, גורמת לטינטון. הוא מועד אחורה המום ומוסח בדיוק כמו שרציתי, אני תופסת לו יד, הופכת אותו עם הפנים לקיר ומצמידה, תופסת את היד השניה ונועלת את שתיהן בבריח מאחורי גבו.
"אתה יכול בבקשה להקשיב לי לפני שאתה מסתער עלי במתקפה מטופשת?" הוא מנסה לזוז אבל אני אוחזת בבריח בחוזקה, אך עד כמה שזה היה מקל עלי, אני לא מהדקת את אחזתי עוד יותר.
YOU ARE READING
נחש של דם
Romanceיפן, ניו אדו. קאמי מושלכת אל תוך מאורת הזאבים ומנסה לשרוד. אף אחד לא יודע שהיא שם, ואף אחד לא אמור לדעת... באקדמיית הורוקי הנחשבת, לכל הפסד יש מחיר כבד, ולקאמי יש יותר לאבד מאשר רק חייה שלה. עצם העובדה שהיא שם כבר מעמידה אותה בסכנה, שכן האקדמייה הכ...
