למחרת, זן ואני צופים בסבלנות דרוכה בכל צעד ושעל של סאן, מנסים לתפוס אותו כשהוא מבודד, או לפחות מבודד יחסית. חשבתי היטב מה אני הולכת לומר לו, ואני מוכנה. אני רק צריכה לחכות לרגע הנכון.
הרגע הזה לא מגיע, ואני כבר על קוצים. כשאני חוזרת אל החדר בסיומו של יום, אני לא מרגישה דבר פרט לאכזבה.
"זה יכול לקחת זמן." זן נעמד לצידי. "בינתיים, בוא איתי." הוא מורה ויוצא מהחדר.
לאן? כבר עברה שעת כיבוי אורות ואסור שיתפסו אותנו משוטטים בחוץ. אבל זן כבר במסדרון, ואני לא יכולה לדבר איתו בקול בדממה השוררת.
אז אני עוקבת אחריו.
בחסות החשכה, הוא מוביל אותנו אל היער.
"אתה יודע שאנחנו נהיה כאן עוד כמה שעות, נכון?" אני לוחשת אליו.
"קשה לשכוח." הוא משיב.
אנחנו הולכים דקות ספורות עד שזן נעמד, מניח את ידיו על מותניו, מסתכל סביב ומכריז, "כאן זה טוב."
"טוב לְמָה?" אין לי מושג מה הוא רואה.
הוא ניגש אלי, מרים את קצה חולצתו ומוציא מחגורת מכנסיו חפץ כהה. "לאימון הפרטי שלנו."
זן אוחז אקדח.
אני ממהרת לחטוף אותו מידיו כאילו מישהו עוד רגע יראה אותו. "מה אתה עושה?!"
"מלמד אותך איך לירות מבלי להוציא לעצמך עין." הוא מרים אבן מהרצפה וחורט עיגול בלתי נראה על גזע עץ. "זאת המטרה שלך."
"אם אתה חושב שאף אחד באקדמיה לא ישמע את היריות, אתה הוזה." אני מחזיקה את האקדח בתנוחה מוזרה לצד גופי, לחלוטין לא מרגישה איתו בנוח.
הוא קופץ לרגע וניגש אלי. "צודקת, שכחתי. הגנבתי גם משתיק קול." מתוך הכיס האחורי שלו הוא שולף גליל ארוך שמוברג על קנה האקדח. "בבקשה."
"אתה משוגע על כל הראש..." אני ממלמלת. ספק אליו ספק לעצמי.
"אולי," הוא לא מכחיש. "אבל אני גם צלף מעולה. ואת..." הוא מגחך, "לא כל כך."
טוב, זה נכון.
"מה אני עושה," אני נאנחת, מתמסרת לאימון הסודי הזה, שלגמרי עלול לגרום לשנינו לעוף מכאן על טיל.
"קודם כל לא מחזיקה את האקדח כאילו הוא נגוע במחלות." הוא מתקרב אלי ומתקן את אחיזתי. "פסקי רגליים, תכופפי ברכיים ותמקדי רק עין אחת במטרה שלך."
"המטרה שלי בלתי נראית." אני מציינת ביובש.
"לפחות היא לא זזה." הוא משיב. "קדימה. אני רוצה שתירי פעם אחת באופן אינטואיטיבי, שאני אראה עם מה אנחנו מתמנודדים."
אני מהנהנת, מרימה את האקדח, מכוונת ויורה.
ומפספסת לגמרי את העץ.
YOU ARE READING
נחש של דם
Romansיפן, ניו אדו. קאמי מושלכת אל תוך מאורת הזאבים ומנסה לשרוד. אף אחד לא יודע שהיא שם, ואף אחד לא אמור לדעת... באקדמיית הורוקי הנחשבת, לכל הפסד יש מחיר כבד, ולקאמי יש יותר לאבד מאשר רק חייה שלה. עצם העובדה שהיא שם כבר מעמידה אותה בסכנה, שכן האקדמייה הכ...
