נחש של דם

פרק 34

"מה?! אתה צוחק עלי נכון?"

"את מוזמנת לשבת, קאמי." איירון מחווה על הכיסא המונח לפני שולחנו. אבל אני מסרבת בשתיקה ונשארת לעמוד, משלבת ידיים בהתרסה.

אנחנו ביום שאחרי. עכשיו כל אבק הקרב שוקע ואפשר להתחיל להתמודד עם הבלאגן שיצרנו. מיד אחרי שחזרנו מהיער התעקשתי שקירו ילך להיבדק במרפאה. השארתי אותו שם והלכתי למלא את החסר עם זן. הייתי חייבת להבין מה לעזאזל קרה שם. הוא עידכן אותי בכך שלא היה פשוט כל כך להגיע אל סנקה מלכתחילה. למרות שהוא נכנס אל האקדמיה בגפו, היו מסתננים בין שורות התלמידים שתפקדו כמאבטחים שלו. זן הקפיד לציין שהיה יכול להוריד אותם בכמה דקות, אבל הוא לא רצה שסנקה ישים לב, לכן נאלץ לפנות לדרכים חלופיות. הוא עירב את איירון שהצליח לתמרן אותם למשימות שונות ולסלק את כולם מהדרך עד שסנקה נותר חשוף, ואז זן נכנס לפעולה. הוא מאשר שכפי שחשדתי, בדיוק כשהצליח להניח את ידו על הדיסק און קי בחשאי היה השלב שראיתי אותו. שלא כמו קירו, הוא לא התייחס יותר מדי ברצינות לעובדה שחשפתי את עצמי במהלך הקרב והודה שיש מצב שאם היה עומד בנעליי היה פועל כמוני. לאחר שדיווח שהכונן בידו, איירון לא חיכה לאימות המידע שקיים על הכונן וישר הזעיק את כוחות המשטרה שחיכו במצב הכן בדוג'ו שלנו, שהיה צמוד לארנה.

אחרי שברחנו השוטרים השתלטו על המצב מהר מאוד. גופתו של סנקה נלקחה, וכל עשירי ניו אדו סולקו החוצה בעדינות. אבל לא לפני שזן והוריו הספיקו להיפגש, מסתבר. הוא סיפר שהוא הסתובב בכל הארנה וחיפש אותנו עד כמעט נתקל באבא שלו, באופן מילולי. הוא הסתכל לכל מקום בחיפוש אחרינו שלא שם לב לאן הוא הולך. בהתחלה השתיקה הייתה מביכה אבל אז אמא שלו פרצה בבכי וזינקה לחבק אותו. לא היה להם הרבה זמן לדבר אבל כשזן שם לב שגם אבא שלו מוחה דמעה הוא הבין שיש כאן יותר מתחת לפני השטח. אבא שלו נראה שבור לב והוא החליט שהם צריכים ליישב את ההדורים ביניהם ולטהר את האווירה כפי שהם היו צריכים לעשות לפני שנתיים. המפגש המחודש ביניהם היה קצר מאוד, כי הם היו חייבים להתפנות מהמתחם אבל זן הבטיח להם שהם יפגשו שוב ואמא שלו התחננה בפניו שישלח לה עדכונים מפעם לפעם. נראה שהם בכלל לא כועסים עליו וממש מתגעגעים לבן היחיד שלהם, מבינים שעשו טעות איומה. הפצרתי בזן להישמע לבקשה שלה, ולשקם את הקשר ביניהם. ניסיתי להעביר לו בלי מילים עד כמה הוא בר מזל ששני הוריו עדיין כאן ועדיין רוצים בטובתו, רוצים לאהוב אותו.

נראה שהוא הפנים את המסר הדומם כי הוא הנהנן בכובד ראש וחיבק אותי.

לאחר מכן נפגשנו יחד עם קירו, שקיבל אישור שלא נגרם לו נזק רציני, בחדרו וכולנו הלכנו לישון יחד, מקבלים את המנוחה שכל כך הזדקקנו לה. קירו ואני לא היינו מוכנים לעזוב אחד את השני וזן הרגיש בחוץ ורצה להיות חלק מה'מסיבת פיג'מות', כפי שהוא קרא לזה. כיצד יכולתי לסרב לו? קירו קצת הזעיף פנים אבל מרפק אחד בצלעות סידר את זה.