נחש של דם

פרק 25

"סנקה..." אני מסננת באיום.

"שלא תחשבי שלא ראיתי אותך." הוא מכריז. "אבל אני מעוניין קודם להתמקד בבן שלי." הוא צועד צעד אחד קדימה ומאחוריו נחשפים עוד שני לוחמים לבושים בשחור.

אוקיי, שניים נגד שלושה. יש לנו סיכוי.

קירו ממוקד לגמרי באביו, הוא מסתער עליו כמו שור זועם, לא רואה דבר לנגד עיניו. לכן אני מחליטה לקחת על עצמי את שני החיילים האחרים, שמסתערים גם הם על קירו.

אני מזנקת ונוחתת לאחד מהם על פיקת הברך, שוברת אותה ומנטרלת את הרגל. הלוחם צורח בכאב ונופל לרצפה. השני קולט שאני מטרד ונפנה אלי, אני מנסה שוב את הטריק עם הברך אבל הוא קולט אותי בזמן, מזיז את הרגל ונותן לי אגרוף ללחי.

הפנים שלי פועמות ואני טועמת דם, אך לא עוצרת. הוא מנצל את הרגע הפגיע שלי ומנסה לתת לי אגרוף נוסף, הפעם אל הבטן. אבל אני חוסמת אותו, תופסת את ידו בשתי ידיי ומושכת בחוזקה למטה, מכשילה אותו. הוא מתכופף ואז אני נותנת לו ברכייה לפנים. הוא גונח בכאב ואני מתכוננת לתת את המכה הסופית, כשגוף מתנגש בי בעוצמה ומפיל אותי הצידה.

שיט, זה החייל הראשון. איזו טעות מצידי, לא לוודא שהוא מנוטרל. הוא מתגושש אותי על הקרקע, הוא מעלי ואני רק מנסה למצוא אוויר לנשום. הוא מחפש דרכים לחנוק אותי, ואני מתחמקת, כובד משקלו הופך את המשימה לקשה בהרבה ואת האוויר המגיע לריאותיי להתמעט מרגע לרגע. אנחנו מגיעים למבוי סתום, הוא אוחז את רגלי בחוזקה ואני את ידו, ואנחנו נשארים כך, כל אחד מושך חזק יותר. נראה מי ישבר ראשון.

בינתיים, מבלי להרפות לרגע, אני מעקמת את הצוואר בניסיון לראות מה קורה עם קירו. אני רואה שתי דמויות מתגוששות, שתיהן עומדות ונראות בריאות ושלמות.

אני מחליטה שזה מספיק לי, מקרבת את ידו של החייל אל פי ונושכת בחוזקה את אחת האצבעות. מעשה מלוכלך לגמרי, מחוץ לכל ספר חוקים, אבל אני כבר מזמן לא נלחמת על הגון, אני רק רוצה לצאת מכן עם ידי על העליונה. הלוחם צורח ומקלל אותי, ואחיזתו נחלשת. אני בועטת לו בפנים והוא נרפה מעלי. אני מגלגלת אותו מעלי בכוח ונעמדת. ראשי מסתובב לרגע כשאני מחפשת את הלוחם הנוסף.

אני רואה שהוא הצטרף ללחימה יחד עם סנקה כנגד קירו, ואני חשה לעזרתו.

כשאני מגיעה לשם, נראה שהוא שולט במצב לחלוטין. סנקה, עם כל חזותו מהלכת האימה, מתגלה בלוחם בינוני לחלוטין. הוא אינו מהיר, או מתוחכם. הוא מנופף בסכין שלו לכל עבר וצורח איומים. החייל שאיתו לעומת זאת, כן נראה מיומן יותר. הוא חוסם את מהלומותיו של קירו ושולח לעברו כמה כתגובה. קירו מצליח לחסום את רובן אבל כמה מהן חודרות את ההגנה שלו, כיוון שהוא צריך להתמודד עם אבא שלו בנוסף.

אני מתכוונת לתקוף את החייל מהגב, כשאני קולטת שהוא בדיוק הצליח לגבור על קירו, שעסוק בלשחרר את עצמו מלפיתתו האכזרית, וסנקה מניף את הסכין מהצד. אני מיד נדחקת ביניהם ומספיקה להשתחל בדיוק כשהוא מוריד את הלהב בתנועה משספת.