Leo Moreno

1

היום כמעט נגמר וכבר עמדתי להתחיל לסגור את בית הקפה, כשהגיעו כמה הזמנות אחרונות.
איך זה קורה כל יום בדיוק כשאני כבר רואה את האור בקצה המנהרה?
הכנתי קפוצ'ינו, זה היה האחרון של היום אז היה לי זמן להשקיע ולעשות דוגמה יפה בקצף.
הלכתי להגיש את הספל לבחורה בשולחן, היא נראתה עייפה ומותשת.
"ערב טוב" חייכתי אליה.
"ערב מקסים," היא השיבה לי בחיוך מהמם. "תשבי איתי?" היא שאלה. 'נו סוף היום, מה כבר יקרה' חשבתי לעצמי והתיישבתי מולה.
"אני לואיזה, אבל כולם קוראים לי ליאו. מה שמך?" היא שאלה.
"אוולין" השבתי לה. הגיוני שיש לה את הקיצור הזה לשם... היא לא נראית כמו מישהי עם שם נשי כמו לואיזה. היה לה שיער קצר, היא לבשה בגדים רשמיים של גברים וגם היה ניתן לראות שהיא מקועקעת מאוד.
"מה מביא אותך לפה בשעה כזו מאוחרת?" שאלתי אותה.
"היה לי יום ארוך, שלא עומד להיגמר בקרוב ונכנסתי לבית הקפה הראשון שראיתי" היא ענתה.
"ואת שותה קפוצ'ינו? למה לא פשוט לקחת אספרסו או משהו חזק ומהיר?" צחקקתי.
"אני לא אוהבת טעם של קפה בעצמו. לא מבינה איך אנשים סובלים את זה" היא השיבה לי.
"טעם נרכש?" צחקקתי. אני חושבת שאני שותה קפה שחור מגיל 13.
הסתכלתי על הקעקועים בכף היד שלה, "הקעקועים שלך יפים" אמרתי.
"הו אלה? תודה" היא הסתכלה על היד שלה ואמרה. "עשיתי את אלה בגיל 17." היא הוסיפה.
"מה באמת?" שאלתי בהלם.
"כן, עם קצת נגיעות ושיפורים מאז אבל כן" היא חייכה.
"ובת כמה את עכשיו ליאו?" שאלתי בסקרנות.
"לא לימדו אותך שלא שואלים ליידי על הגיל שלה?" היא הרימה גבה משועשעת. טוב היא לא בדיוק הדוגמה המושלמת לליידי...
"אני בת 28." היא אמרה.
"וואו את לא נראית!" אמרתי בהלם. היא נראית הרבה יותר צעירה.
היא גיחכה קצת, "ובת כמה את ילדה?" היא שאלה.
"היי אני לא ילדה! אני בת 21" אמרתי בכעס.
"בסדר, ילדה" היא צחקקה בהתגרות.
"במה את עובדת ליאו?" שאלתי.
"אני אשת עסקים" היא השיבה לי בחיוך, עם יותר מדי בטחון שגרם לי לתהות האם היא אומרת את האמת.
"באיזה תחום?" שאלתי.
"בכל מיני" היא השיבה לי.
"היה נחמד לדבר איתך אוולין" היא אמרה וקמה, "אפשר לקבל את המספר שלך?" היא שאלה.
"אוקי" צחקקתי והכנסתי אותו לטלפון שלה.
"זה שלושה דולר עבור הקפוצ'ינו" אמרתי לה. היא הוציאה שטר של 50 דולר ונתנה לי אותו, "תשמרי את העודף" היא אמרה. במה בדיוק היא עושה עסקים שהיא משאירה טיפ כזה?
"ערב טוב" היא אמרה ויצאה לפני שהספקתי להגיב.
איזו בחורה חביבה?

חזרתי הביתה, הבית היה ריק. לקחתי את התפוח מהמקרר שתכננתי לאכול מחר והתחלתי לאכול אותו, הייתי ממש רעבה. התיישבתי על המיטה בחדר שלי ופתחתי את הספר בעמוד שלא סיימתי לקרוא,
"אלכס?"
"כן, סאנשיין?"
"אני אוהבת אותך"
פניו התרככו.
"אאאא אין על אלכס!" התלהבתי. אני גם רוצה חבר כמוהו, לעזאזל...
אני חושבת שאם לא הייתי קוראת את הספר הזה ולומדת על מהי אהבה, הייתי חוזרת לאקס שלי וכנראה באיזה שהו שלב נרצחת על ידיו.
הבחורה מהיום נראתה ממש לסבית, איזה בת מזל החברה שלה בטח...
המשכתי לקרוא קצת עד שהרגשתי עייפה, התארגנתי לישון, בדקתי שכל החלונות והדלתות נעולים ונכנסתי למיטה.