69

88 6 5
                                    

היי בנות ידעתן שיום ההולדת שלי זה 6.9?

חיכיתי לליאו בבית שלנו, עם גרביון הרשת שלה מעל חוטיני שחור וגופיה לבנה משוחררת, גם שלה, על המיטה שלנו.
'אני בדרך' היא כתבה לי.
זה מרגש, מעניין מה נעשה היום. טוב מסכנה איזה טיזינג עשיתי לה עם התמונות האלה.
תמיד אהבתי לנז'רי והלבשה תחתונה, לא בגלל מערכת יחסים עם אנשים, אלא עבור עצמי. אני מרגישה ככה טוב עם עצמי, יפה וסקסית.
שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת למטה, "נחשי מי בבית!" שמעתי את הקול של ליאו וצחקתי.
שמעתי את הצעדים המהירים שלה במדרגות, דלת החדר שלנו נפתחה והיא נכנסה מהר, לא מבזבזת שנייה ועולה מעלי, מתחילה לנשק אותי חזק ולגעת בי.
"פאק התגעגעתי" היא אמרה בין נשיקות תוך כדי שהיא פותחת את הכפתורים בחולצה שלה ומעיפה אותה אחורה.
"וואו איך חירמנת אותי בפגישה הזאת, אני כל כך לא עומדת לרחם עליך" היא אמרה ופתחה את החגורה שלה, ממשיכה לנשק אותי בפראות.
"אבל תגידי אם זה נהיה יותר מדי." היא קבעה ואז התרוממה קצת והורידה מהר את הבגדים שלי.
זה היה כיף להרגיש אותה, לילה בנפרד זה יותר מדי זמן.
למרות שנהניתי ממש הרגשתי שאני אמורה לפחד ממה שעומד לבוא, אבל רציתי אפילו לגרות אותה עוד.
"ליאו~" גנחתי לה באוזן. "ליאו אהה~" גנחתי שוב.
"טוב זהו את מתה היום." ליאו קבעה.
צחקתי ונהניתי מהשליטה שיש לי עליה, אבל זה לא נמשך להרבה זמן עד שליאו לקחה את כל השליטה בחזרה.
אניי עם הפנים לסדינים, בוכה לאלוהים, העונג והכאב העצומים גורמים לי לשכוח אפילו את השם שלי ואיפה אני.
גמרתי כל כך הרבה פעמים וליאו לא מפסיקה, ואני גם לא רוצה שהיא תפסיק.
היא אגרסיבית ושולטת, זה קצת כואב אבל זה מרגיש טוב.
היא גם נתנה לי לענג אותה קצת אבל אני חושבת שהאופוריה של הגמירה לא משתווה בכלל למה שליאו מרגישה כשהיא בשליטה ורואה אותי מתחתיה.
"אהה זהו~" גנחתי אחרי שגמרתי בפעם ה- אני כבר לא יודעת כמה.
"זהו של נחזור אחרי הפסקת פרסומות או זהו זהו?" היא שאלה.
"זהו אני לא יכולה יותר" התנשפתי בכבדות.
"אוקיי" היא אמרה והרימה אותי למקלחת.
"זה היה כיף" צחקקתי. "אבל מתיש"
"אני ארים אותך מחר לכל מקום הא?" ליאו שאלה.
"מה מחר? חודש עכשיו אני לא אוכל ללכת" צחקקתי.
היא סיימה לנקות אותי ולמלא את האמבטיה ונכנסנו, נשענתי אחורה על החזה שלה ונרגעתי.
"היית כל כך טובה" היא אמרה בהתרגשות ונתנה לי הרבה נשיקות בצוואר המלא בהיקים שלי.
"אני רוצה לקעקע את זה" היא הראתה לי את יד ימין שלה עם סימן נשיכה חזק, כנראה ממני.
בנות רק למען הסר ספק, היא לא מזיינת אותי עם יד שמאל שלה בגלל סיבות רבות.
צחקקתי ונשענתי אחורה לנשק אותה.
"אני בהלם שעוד לא התעלפת" היא אמרה.
"אני קרובה לזה..." אמרתי עייפה.
"אם תעשי כלום, תני לי לטפל בך עכשיו." היא אמרה. נשמתי עמוק והרפתי יותר את הגוף שלי עליה.

אחרי המקלחת ליאו הרימה אותי למטה והכינה לי תה, היא כירבלה אותי קצת על הספה ואז הלכה להכין אוכל. אני ממש אוהבת את איך שהיא מטפלת בי ומראה לי אהבה אחרי סקס קשוח, אלוהים יודע שאף אחד מבני הזוג שלי מעולם לא עשה משהו כזה.
בעצם, אף אחד מהם לא עשה שום דבר כמוה.
באמת הייתי רוצה לפגוש אותה מוקדם יותר, אבל זה יכל להיות קצת לא חוקי לצערי.
ואולי היא גם היתה בן אדם שונה קצת?
"ליאו~" קראתי לה בשקט והיא באה מהר.
"כן בייבי?" היא שאלה.
"אני רוצה חיבוק" אמרתי לה.
היא חיבקה אותי חזק לכמה שניות ואז עזבה, "בואי אני אחזיק אותך על הגב" היא אמרה. עליתי על הגב שלה והחזקתי בה עם הידיים והרגליים שלי בזמן שהיא המשיכה לבשל והנחתי את הראש שלי על הכתף שלה.

"בייב קומי" שמעתי את ליאו, פתחתי את העיניים שלי וראיתי שאני עוד על הגב שלה.
נרדמתי ולא שמתי לב?
"נרדמת?" היא צחקקה.
"את נוחה..." מלמלתי.
היא צחקה והורידה אותי, "תאכלי ואז נלך לישון" היא אמרה.
"אני רוצה לקחת אותך לדייט השבוע, יש מקום שאת רוצה ללכת אליו?" היא שאלה.
"ממתי את שואלת לאן אני רוצה ללכת ולא פשוט קובעת דברים?" שאלתי בצחוק.
"רציתי לגוון" היא משכה בכתפייה.
חשבתי לרגע, ואז פתאום נזכרתי שלא סיפרתי לה מה עשיתי היום עם אחיות שלה.
"אה ליאו נרשמתי לאוניברסיטה!" אמרתי פתאום והיא הסתכלה עלי בהלם גמור.
"אבל זה אונליין אז אני יכולה ללמוד מהבית ולבוא רק למבחנים" אמרתי לה.
"איזה קורס לקחת?" היא שאלה, עדיין בהלם.
"תואר במשפטים" השבתי לה. "את כועסת?" שאלתי בחשש.
"מה? לא ברור שלא. אני ממש שמחה בשבילך, בייבי חכמה שלי" היא אמרה ונתנה לי נשיקה קטנה. "אז את רוצה להיות עורכת דין?" היא שאלה.
"משהו בסגנון" צחקקתי.
"אה... טוב אם את רוצה אני תמיד מוכנה לקחת את החוק לידיים עבורך." היא אמרה את מה שהאחיות שלה כבר אמרו.
"תודה ליאו, אני אוהבת אותך" אמרתי בחיוך.
"ואני אוהבת אותך יותר" היא השיבה לי.
אין לי כוח להגיד שאני יותר כי זה ריב אין סופי.
"אני מתחילה עוד כזה חודש, בספטמבר" אמרתי לה.
"אה אוקיי... רוצה לעשות איזה טיול קטן לחו"ל כל עוד אפשר?" היא שאלה.
"כאילו זאת באמת שאלה" גלגלתי עיניים.
אני אוהבת אותה כל כך.
 

סליחה על המחסור בפירוט הרגשתי תמימה מדי

Leo MorenoWhere stories live. Discover now