Leo Moreno

56

התעוררתי באמצע הלילה מסיוט והיה לי ממש קר, למרות שבחוץ היה חמים והמזגן היה כבוי והייתי מתחת לשמיכה אבל בכל זאת היה לי ממש קר.
"ליאו" משכתי לה קצת בשרוול כדי שתעורר.
"הא...?" היא פקחה את העיניים שלה והסתכלה עלי.
"קר לי" אמרתי לה.
היא הניחה את היד שלה על המצח שלי, "יש לך חום" היא אמרה. היא קמה לרגע וחזרה עם מד חום, "כוס אימא שלך אוולין מה קשור 39 מעלות עכשיו?" היא שאלה בציניות.
היא הלכה וחזרה עם כדור וכוס מים, "ליאו אני לא מרגישה טוב" אמרתי לה עצובה והתחלתי קצת להשתעל.
"הכל בסדר בייבי קחי את הכדור את תרגישי יותר טוב" היא אמרה רגועה.
שמתי את הכדור בפה ושתיתי את המים לאט, סיימתי ונשכבתי לאט במיטה וניסיתי להתחמם מתחת לשמיכה.
"הכל בסדר בייבי" ליאו הורידה את החולצה שלה ונכנסה מתחת לשמיכה לידי, היא כירבלה אותי צמוד אליה וסוף סוף הרגשתי שאני מתחממת. "אני פה" היא אמרה וליטפה לי את הגב.
"ליאו~" הרגשתי ממש רע ובכיתי בשקט.
"ששש מתוקה שלי הכל בסדר" היא אמרה בקול המרגיע שלה. היא הדליקה את המנורה הקטנה ליד המיטה, התיישבה והרימה אותי עליה עם השמיכה.
כאב לי הגרון, היה לי קר ועוד הייתי רועדת ומפוחדת מהסיוט.
"ליאו" אמרתי בשקט, "תשירי לי" בקשתי.
"אחח את מתה היום" היא מלמלה בשקט, ואז התחלתי לשמוע שירה לא ברורה ומרגיעה בקול היפה והעמוק שלה.
היא המשיכה ככה לכמה דקות וליטפה לי את הגב והראש, זה הרגיע אותי ממש ונרדמתי די מהר.

נ.מ ליאו:
קמתי בבוקר לפני אוולין, מסכנה שלי... בטח כל מה שקרה השפיע עליה והגוף של התעייף.
הורדתי אותה בעדינות ממני וירדתי למטה להכין לה אוכל, עדיף שהיא לא תיקח את הכדור החזק הזה על בטן ריקה.
אני אשקר אם אני אגיד שקל לעשות דברים כמו לבשל עם היד הזאת עכשיו, אבל אני מאמינה שאני מתרגלת אליה מהר. שני הבחורים שם שחשבו שהם יכולים לנצח אותי... הם הצליחו לקחת לי יד ואני לקחתי להם את החיים. אנשים ידעו עכשיו לא להתעסק איתי יותר.
"ליאו~" שמעתי קריאה חלשה מלמעלה מלווה בכמה שיעולים. 'אני באה בייבי!' חשבתי לעצמי ועליתי מהר לחדר.
"היי אווי... את מרגישה יותר טוב?" שאלתי והתיישבתי על המיטה לידה ונישקתי לה את המצח.
"אווי?" היא צחקקה אבל ראיתי שהיא מסמיקה קצת.
"זה חמוד שתקי" גלגלתי עיניים.
"אני לא מרגישה טוב..." היא מלמלה.
"אני יודעת בייבי הכל יהיה בסדר." אמרתי והרמתי אותה אלי עם השמיכה, ירדתי למטה והנחתי אותה על הספה, החלפתי את השמיכה לאחת עבה יותר וגרבתי לה גרביים חמות.
"זה מצחיק להרגיש שיד אחת שלך חמה ורכה והשנייה קרה וקשיחה" היא צחקקה.
"את תתרגלי לזה" אמרתי וקמתי, "לאן את הולכת???" היא מיד שאלה עצובה ותפסה לי את היד.
"למטבח" אמרתי מבולבלת.
"לא, תישארי לידי" היא קבעה. נאנחתי והתיישבתי מאחוריה על הספה, נותנת לה לשכב מעלי ולחבק אותי.
אחרי כמה שניות הטלפון שלה התחיל לצלצל, "היי ג'יני" היא ענתה בחיוך .
"אני גם רוצה להיפגש אבל אני חולה" היא צחקקה. על מה הן מדברות שם?
"לא ליאו לא אמרה לי להגיד את זה, תירגעי היא לא לוקחת לך אותי." מה? כן אני כן! אחח אני שונאת את הג'יני הזאת היא יום אחד תחטוף ממני סטירה, מהיד המכאיבה.
היא המשיכה לשאול שאלות מעצבנות, נגמרה לי הסבלנות וחטפתי לאוולין את הטלפון.
"ג'יני את מציקה ביי." אמרתי וניתקתי לה.
"זה לא מאוד מנומס..." אוולין הסתכלה עלי.
"זה גם לא מאוד מנומס להגיד שאת צריכה להיפרד ממני ולמצוא חברה לא מאפיונרית." אמרתי בפרצוף עצבני.
"זה בסדר לואי ראית שאני לא מסכימה איתה" אוולין צחקקה.
"לואי?" הסתכלתי עליה מבולבלת.
"זה גם חמוד" היא צחקה.
"כן אווי אבל את חמודה, אני לא" קבעתי.
"כן את כן~" היא צחקקה.
"כן? איזה חלק בי חמוד הצלקת הענקית על הפנים או היד ממתכת?" הרמתי גבה.
"החלק הזה" היא חייכה ושמה את האצבע שלה על החזה שלי, איפה שהלב. קיטשית שכמוה...
גלגלתי עיניים וקמתי להמשיך במטבח.

וואי בנות כתבתי עכשיו ספיישל נדיר אתן לא יודעת מה עומד לבוא