סייד סטורי 3

55 4 2
                                    

"ויקטור מה זאת אומרת לא שלחת אף אחד??? יש פה ארבעה גברים חמושים מחוץ לבית שלה...!" ליאו לחשה לטלפון.
"הם בטח מהצד של הכלה, מאפיה ספרדית" הוא ענה. "אני לא יכול להגן עליך מפה, תהיי חזקה. אני סומך עליך" הוא אמר וניתק. באופן אירוני זו התמיכה האבהית הכי גדולה שליאו קיבלה בחייה.
"את לא צריכה להגן עלי..." אליס נאנחה.
"מי אמר שאני מגנה עליך? באלי להילחם ואת חייבת לי סקס עדיין אז תרגיעי פה" ליאו גלגלה עיניים ויצאה מהאוטו, מתחרטת שוב שאין לה מכנסיים לקרב כזה אבל מצד שני גם לא באמת אכפת לה, רק קצת קריר.
"מורנו, הא?" אחד הבחורים אמר.
"רוצים לתת לבחורה הסתומה הזו לעלות פה הביתה?" היא שאלה.
"לא ממש" אחד מהם השיב.
"תנו לה לעלות." היא פקדה והם צחקו.
"שנערה מתבגרת תגיד לנו מה לעשות? מה את יודעת בכלל? כל המוניטין הזה שלך זה בגלל השם שנולדת איתו, את סתם בחורה חלשה" הם המשיכו לצחוק עליה.
"בחורה חלשה, הא?" היא מלמלה ושיחקה עם הסכין הקטן שלה. היא החביאה אותו והתקרבה לאחד מהם, עומדת על קצות האצבעות בקרבה צמודה עד בחילה לפניו, מטיילת עם אצבעותיה על הכתף שלו בפלרטוט.
היא אמנם שנאה גברים ושנאה את הנשיות, אך היא ידעה שלאישה יש כוח. והיא לא היססה להשתמש בו.
"בחורה חלשה היה עושה את זה?" היא שאלה בפיתוי ונישקה אותו חזק, 'אני לא מאמינה שהוא נפל לזה' היא חשבה לעצמה כשהוא נישק אותה בחזרה ושם את היד שלו על המותן שלה, בדיוק באותו רגע היא תקעה לו את הסכין בראש והוא נפל לרצפה.
"טוב זה היה מגעיל... ואני מדברת על הנשיקה לא על הדקירה" היא אמרה, שלושת הבחורים האחרים התאפסו מהר ובאו לתקוף אותה, היא התכופפה מתחת לאגרוף שנשלח עליה, כמו בזירת האגרוף. היא תקעה את הסכין שלה ברגלו של הבחור והוציאה אותה מהר, הוא נפל לרצפה בכאב והיא שלחה אגרוף לפניו שגרם לו להתעלף ואז התרחקה מהר אחורה, מתחמקת במילימטרים ספורים מהבעיטה שנשלחה אליה.
היא קמה מהר במרץ, ממש כמו בקרב אגרוף כשהיא מקפצת מצד לצד ומהר מתקרבת שוב לשני הבחורים שנשארו. כשליאו היתה צעירה היתרון שלה היה מהירות, היא יכלה לזוז מהר ובדיוק בדרך שאנשים אפילו חשבו שהיא מעט על-טבעית.
במהלך המאבק אחד הבחורים הצליח לשלוח את ידו ולפצוע את הירך של ליאו עם הסכין שלו, לא חתך עמוק במיוחד אבל גם לא שריטה.
הם לא ציפו למה שקרה אחר כך, הא התחילה לצחקק ונראתה אנרגטית אף יותר.
"אני חושבת שבגלל שאני בחורה..." היא אמרה וזרקה את הסכין שלה ישר לראש של הבחור ההמום ופנתה לאחרון שנשאר, "אנשים נוטים לזלזל בשיגעון שלי." היא צחקקה. "תביא לי את הטלפון שלך" היא פקדה והוא מיד עשה את זה בידיים רועדות.
היא התקשרה למספר הרשום כ'בוס', ואחרי כמה צלצולים קיבלה מענה.
"היי, הבחורה שאתה מחפש לא תעשה בעיות יותר אז רד ממנה, אוקיי? תודה" היא אמרה וניתקה.
"לך הביתה" היא אמרה ובחור מיד ברח.
היא התקדמה לאליס שעמדה ליד המכונית בצד השני של הרחוב, "באה למעלה? רצח עושה אותי חרמנית" היא אמרה והחזיקה לה במותן.
"כן... גם אותי זה עשה חרמנית לראות אותך נלחמת אבל את צריכה להתקלח ולחבוש את החתך הזה כי את מדממת די הרבה" היא השיבה לה בדאגה קלה.
"הממ בסדר... אבל את חייבת לי גרביון רשת חדש" ליאו אמרה מבואסת.
"הנה קחי את הסוודר שלי לקשור מסביב לפצע שלא תדממי על המושב במכונית" אליס אמרה והושיטה לה את הסוודר הלבן.
ליאו קשרה אותו חזק על הירך שלה, "היה כיף" היא אמרה ונכנסה למכונית.
"תודה ליאו!" אליס קראה.

ליאו הגיעה הביתה, השעה היתה כבר שלוש בבוקר אז היא עלתה בשקט לחדר הטיפולים, לאחרונה היא התחילה ללמוד לטפל בעצמה כי היא מעולם לא סבלה שנוגעים בה ככה.
היא הורידה את הגרביון הקרוע וזרקה אותו לפח, התיישבה על המיטה וחיטאה את החתך, לאחר מכן התחילה לתפור. היא נשכה את השפה שלה ונשמה עמוק, יש לה סיבולת גבוהה אבל תפרים זה בכל זאת כואב.
היא סיימה לתפור ועלתה להתקלח, אחרי שהיא סיימה היא באה להיכנס למיטה ופתאום שמעה דפיקות בדלת החדר שלה ויבבות קטנות.
היא קמה ופתחה אותה, "היי לונה... למה את ערה בשעה הזאת?" היא שאלה את אחותה בת ה10.
הקטנה חיבקה את בובת הארנב שלה חזק יותר והמשיכה ליבב בשקט.
"חלום רע?" ליאו שאלה והתכופפה, מלטפת את ראשה של הילדה בניחום.
לונה הנהנה, "ו-וא-אבא גירש אותי מ-מהחדר של-להם" היא בכתה בשקט. ליאו נעלה את הלסת שלה בכעס, היא תסגור חשבון עם אבא שלהן על העניין הזה מחר.
"זה בסדר לונה, בואי תישני איתי" היא אמרה ברוגע. "פעם הבאה תבואי ישר אלי" היא העלתה חיוך רגוע על פניה והמשיכה ללטף את ראשה של הקטנה.
"ג-גם באני יכול?" לונה שאלה בהיסוס.
"כן, גם באני יכול" ליאו חייכה וניגבה לה את הדמעות.
לונה שטפה פנים והן נכנסו למיטה ביחד, ליאו הגדולה מחבקת את אחותה הקטנה מאחורה כמו כפיות.
אחיות שלה היו הדברים היחידים שהיו חשובים לה. יותר מכל סטוץ וכל קרב. הן היו הדבר היחיד שליאו בת ה17 אהבה באמת.
היא בחיים לא היתה מצפה שיום אחד 12 שנים מעכשיו היא תתחתן עם אהבת חייה ותאהב עוד משהו בחיים שלה.

Leo MorenoWhere stories live. Discover now